גזר דין בתיק פ 2333/02

1.                   בכתב האישום המקורי בתיק זה הואשמו חברה ומנהלה באי הגשת 15 דוחות תקופתיים למע"מ, החל מתקופת דיווח 6/99 ועד תקופת דיווח 6/01.

2.                   מתוך הדוחות האמורים הוגשו 9 דוחות באיחור והיתר לא הוגשו עד למועד הגשת כתב האישום המקורי ביום 2/6/2002.

3.                   בישיבה מיום 11/2/2003 הודה הנאשם 2 בעובדות כתב האישום בשמו ובשם הנאשמת 1.

הנאשם ביקש לדחות הדיון כדי להסיר המחדלים ולנסות ולהגיע להסדר עם המאשימה.

4.                   לאחר דחיות מרובות, רובן בשל אי התייצבות הנאשם 2 , התייצב הנאשם ביום 16/11/2005.

המאשימה ביקשה לבטל את הכרעת הדין ולהגיש כתב אישום מתוקן, רק כנגד הנאשם 2, זאת נוכח העובדה כי הנאשמת 1 , החברה, נמחקה מרישומי רשם החברות.

בקשתה נענתה, הכרעת הדין בוטלה, הוגש כתב אישום מתוקן נגד הנאשם 2 בלבד.

הנאשם הודה והורשע.

5.                   שוב ביקש הנאשם לדחות הדיונים כדי לאפשר לו להסיר את המחדלים בתיק.

6.                   מאחר והמאשימה הודיעה כי בדעתה לעתור למאסר בפועל מונה לנאשם סניגור מטעם הסניגוריה הציבורית.

7.                   במקביל לתיק זה הוגש כנגד הנאשמים כתב אישום בתיק פלילי 3873/2004.

גם בתיק האחר הוגש תחילה כתב אישום כנגד החברה ומנהלה, גם כאן הוגש כתב אישום מתוקן , בו נמחקה החברה, ונותר רק הנאשם 2.

8.                   בישיבה ביום22/5/2006 הודה הנאשם 2 בעובדות בכתב האישום המתוקן בתיק פלילי 3873/04, הורשע, ולבקשתו אוחד הדיון בשני התיקים.

9.                   התיק האחר הואשם הנאשם באי הגשת 2 דוחות תקופתיים במועדם, לתקופת דיווח 6/01 ו- 4/02.

10.               ביום 27/9/2006 טענו הצדדים לעונש.

11.               המאשימה טענה כי מדובר באי הגשת 17 דוחות במועדם מהם 7 לא הוגשו עד למועד הטיעון לעונש.

נתוני הדוחות נמסרו לבא כוח המאשימה רק בעת הדיון ועל פיהם חוב המס של הנאשם מגיע כדי 55,000 ש"ח.

מציינת בא כוח המאשימה כי בעבר הוטלו על הנאשם 10 קנסות מינהליים בגין עבירה דומה של אי הגשת דוחות, והוא לא למד את לקחו.

מציינת בא כוח המאשימה כי הנאשם נידון בתיק פלילי 5349/99 בגין 16 עבירות של  אי הגשת דוחות ונידון , בין היתר ל-6 חודשי מאסר על תנאי שהם חבי הפעלה.