גזר דין בתיק פ 2326/07

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, שב- 4.03.05, נהג ברכב כשהוא בגילופין וחצה צומת כשאור אדום ברמזור. לאחר שעוכב על ידי שוטרים הכשיל אותם, ניסה לתקוף אותם, תקף אותם תקיפה סתם בנוסף לתקיפה בנסיבות מחמירות. בחיפוש נערך על גופו נמצא סכין אותה החזיק שלא כדין.

הנאשם הורשע בעבירות לפי סעיפים 273, 273+25, 275, 274(1) ו-186 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:" החוק").

בהתאם להסדר, נדחו הטיעונים לעונש והוזמן תסקיר בעניינו של הנאשם משירות המבחן.

שירות המבחן נדרש, כמקובל, לנסיבותיו האישיות של הנאשם, לקשיי הקליטה שאיתם נאלץ להתמודד, לאחר עלייתו ארצה בשנת 2001 מאוזבקיסטאן. הנאשם הודה בפני קצין המבחן בביצוע עבירת תעבורה תחת השפעת אלכוהול, את עבירות האלימות הכחיש. הנאשם לא הכיר בבעייתיות במצבו ושלל צורך בהתערבות טיפולית כלשהי. לנוכח זאת נמנע שירות המבחן מלבוא בהמלצה בעניינו.

התובעת, עו"ד שקים, נדרשה בטיעוניה לעונש לחומרת העבירות נשוא הרשעת הנאשם ולנסיבות ביצוען, שמקבלות משנה חומרה לנוכח הקביעות שבתסקיר שירות המבחן. משכך, למרות העבר הנקי, ביקשה להשית על הנאשם מאסר בפועל שיכול שירוצה בעבודות שירות וקנס.

הסנגורית, עו"ד פלגי, ביקשה, באופן טבעי, להתחשב במרשה ולא להחמיר איתו. לגישתה ראוי ליתן משקל לקולא לעובדה שבגין עבירות התעבורה הועמד הנאשם לדין בנפרד ונידון למאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה ו-1200ש"ח קנס (במ/1). כמן כן ביקשה להתחשב בעברו הנקי, ובזמן שחלף מיום ביצוע העבירות, במהלכו לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. לזאת ביקשה להוסיף את משקלם של ההודאה, אורח חייו הנורמטיבי של הנאשם, העובד כרתך, (כעולה מתלושי השכר במ/3), ועליו פרנסת משפחתו. לדבריה הנאשם איננו שתיין, קודם לאירוע ואחריו לא צרך אלכוהול. בערב הרלוונטי שתה על רקע מריבה עם אשתו. לדעת הנאשם האירוע החד פעמי, איננו מצריך טיפול. בהתחשב בכל אלה ביקשה שלא לפגוע במסלול חייו הנורמטיבי של הנאשם, לתמיכה בטיעוניה הגישה לעיוני פסיקה.

לאחר ששמעתי הטיעונים, עיינתי בתסקיר, במסמכים שהוצגו לעיוני ובאסמכתאות, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.      הנאשם הורשע בעבירות חמורות שבוצעו בנסיבות חמורות. למרות שהסנגורית אמרה לזכות הנאשם את כל שניתן, אין אפשרות להתעלם מהמשקל המצטבר לחומרה של תקיפות שוטרים כולל תקיפות חמורות והחזקת סכין וזאת על רקע נהיגה בלתי זהירה ברכב. העובדה שהנאשם ביצע את העבירות בהיותו שתוי יש בה ללמד על נטייה ולו חבויה למצוא מפלט ממצוקות בטיפה המרה.

2.      חומרתן של עבירות אלימות כלפי שוטרים מעוגנת בחוק שהוא מן הבודדים, בהם מצא המחוקק להטיל עונש מאסר חובה. בנוסף לכל עבירה של חזקת סכין שגם היא עבירה מסוג פשע שמסוכנות רבה גלומה בה במיוחד כשהעבריין איננו במצב של שליטה עצמית מלאה מחמת היותו שתוי.

3.      כל אלה אינם מתגמדים גם אם נותנים משקל מירבי לעברו הנקי של הנאשם, להודאתו, לעובדת הרשעתו בנפרד בגין עבירות התעבורה, היות ההסתבכות במקרה זה הסתבכותו היחידה בפלילים, ומתעלמים מעמדת שירות המבחן.

4.      ולמרות החומרה, אינני מקבלת את עמדת התביעה לנוכח השיהוי בהגשת כתב האישום, שסיבתו לא הובהרה, העובדה שהנאשם נושא בעול פרנסת משפחתו בעבודה נורמטיבית כרתך ושליחתו למאסר בפועל בכלל וגם על דרך עבודות שירות עשויה לעקור אותו ממעגל העבודה ולדרדר אותו לייאוש ולהתמכרות לאלכוהול.

אשר על כן לא אמצה עם הנאשם את מלוא חומרת הדין וגוזרת כדלקמן:

                                 א.         8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג פשע.

                                 ב.         5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור הנאשם עבירת אלימות מסוג עוון להוציא איומים, תגרה והחזקת סכין.

                                  ג.          קנס בסך 1000 ש"ח שישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מ- 2.5.2008 ובכל 2 לחודש שלאחריו. לא ישולם תשלום אחד במועדו, תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי.

                                 ד.         לא ישולם הקנס ייאסר הנאשם ל- 45 יום.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום י' בניסן, תשס"ח (15 באפריל 2008) במעמד הצדדים.