גזר דין בתיק פ 2203/07

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות כדלקמן: תקיפה בנסיבות מחמירות 3 עבירות לפי סעיף 274 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, כמפורט בחלופות (1) (2) ו - (3) בסעיף, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק.  בכתב האישום נטען, כי בתאריך 17.5.07 הגיעו השוטרים ישראל תדסה ונדב אבוקסיס לביתו של הנאשם כדי לבצע צו הבאה כנגד מאג'ד אלזיאדנה (להלן: "מאג'ד").  הם ניגשו אל הנאשם, ביקשו ממנו להזדהות והוא ענה להם "אין לי שם", הציג בפניהם תעודת זהות והם עזבו את המקום.  לאחר מכן, הבחינו כי הם אמורים לבצע צו הבאה כנגד הנאשם, חזרו אליו, הציגו לו את הצו, הודיעו על מעצרו ודרשו ממנו להתלוות אליהם.  הנאשם חטף את הצו מידיו של תדסה, קימט אותו והשליך אותו על הרצפה ותקף בצוותא עם אחיו סאלח (להלן: "סאלח") את תדסה בכך שהיכה אותו באגרופו בחזהו, בעט בו בירך שמאל, היכה אותו באגרופיו, בעוד תדסה מכה אותו באמצעות מקל מטאטא בגבו.  אבקסיס נאלץ לרסס את הנאשם ואת סאלח בגז מדמיע כדי שירפו מתדסה ואז נכנס הנאשם לביתו, הוציא גרזן והניף אותו לכיוונו של אבוקסיס, שבתגובה ריסס אותו בגז מדמיע.  השוטרים נאלצו לעזוב את המקום בריצה בשל הסכנה לחיים.

            הנאשם עצור עד תום ההליכים מתאריך 19.5.07. באי כח הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה תטען לעונש מאסר בפועל שיעמוד על 20 חודשים ואילו ההגנה תטען לעונש שיעמוד על 12 חודשים.  כמו כן סוכם שיגזר מאסר מותנה.

2.         ב"כ המאשימה עמד בטיעוניו לעונש על נסיבות האירוע, כמפורט בכתב האישום. הוא הדגיש שאין זו הפעם הראשונה שהנאשם תוקף עובדי ציבור והפנה לעברו הפלילי.  הוא עתר כי בית המשפט יעביר מסר חד משמעי, המגנה אלימות בכלל ואלימות כלפי שוטרים בפרט ויאמץ את הרף העליון שבהסדר הטיעון.

            הסניגור טען, כי לפחות בתחילת האירוע, הנאשם שיתף פעולה עם השוטרים, כי בהודאתו חסך זמן שיפוטי הן מבית המשפט והן מזמנם של העדים, כי הוא סובל מבעיות בריאות המתבטאות במחלת לב וסכרת, העלולות להחמיר בכלא.  הנאשם נשוי ואב לשני ילדים ומפרנס יחיד של משפחתו, הפנים את חומרת מעשיו, הביע חרטה מלאה ולוקח אחריות.  לכן, ביקש להקל עימו באופן שיגזר עליו עונש התואם את הסף התחתון  שבהסדר הטיעון. שני הצדדים תמכו טיעוניהם בפסיקה.

3.         לחובת הנאשם נרשמו עד עתה 4 הרשעות קודמות בעבירות כדלקמן: התחזות כאדם אחר במטרה להונות, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ביצוע עבודות בניה ללא היתר, איומים ותקיפת עובד ציבור. תלויים עומדים כנגדו שני מאסרים מותנים. האחד - נשוא ת.פ. 1254/04, בגין עבירת איומים, שבו נגזרו עליו 3 חודשים מאסר על תנאי.  השני - נשוא ת.פ. 1939/04 - בגין עבירות איומים ותקיפת עובד ציבור, שבו נגזרו עליו 6 חודשים מאסר על תנאי.  מאסרים מותנים אלה הינם ברי הפעלה.

4.         ב"כ המאשימה ביסס את טיעוניו על פסק-הדין שניתן בע.פ. 3236/98 מוחי אבו דריס נ. מדינת ישראל (פורסם באתר נבו). בית המשפט העליון ציטט את דבריה של הערכאה הדיונית. אכן דברים כדורבנות וראוי להביאם במלואם כדלקמן:

"מה שנראה בעיני חמור ומחריד כאחד הוא עצם הרעיון שאזרחים מרשים לעצמם לתקוף שוטרים במהלך מילוי תפקידם, לא בשל מעשה התגרות או מעשה בלתי חוקי שעשו השוטרים, אלא בשל עצם העובדה שהשוטרים רצו

 לבצע את תפקידם. שוטרי משטרת ישראל נמצאים בחזית המאבק בפשע, לרוב בגופם ממש. לעתים הם מסכנים את חייהם ברצותם למלא את תפקידם כראוי. ביקורת שגרתית של שוטרי סיור ביחס למכונית חשודה היא דבר יום ביומו, ואין להעלות על הדעת שינסו להפריעה באמצעים אלימים הפוגעים בגופם של השוטרים ומסכנים את בריאותם.

מערכת אכיפת החוק, ובראשה מערכת בתי המשפט, חייבת להראות לשוטרים כי אינם נשלחים למשימותיהם ללא הגנה; מן הצד השני, חייב הציבור לדעת כי כל המנסה לפגוע בשוטרים במילוי תפקידם, לא יוכל לצאת בעונש קל. עצם הפגיעה בשוטרים היא החמורה, ולאו דווקא תוצאותיה".

            הדברים יפים לעניננו בשינויים המחוייבים ואני רואה אותם עין בעין.  יתרה מזאת, לחובת הנאשם תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים.  לכן, היה ראוי כי מי שנכווה ברותחין, יזהר בצוננין.  התנהגותו מלמדת על זלזול במערכת אכיפת החוק ובשלוחיה ואין לעבור עליה לסדר היום, שכן העונש חייב להלום את חומרת התנהגותו, להרתיעו לבל יחזור לסורו וגם להרתיע עבריינים בכח.

לקולא התחשבתי בהודאת הנאשם, שחסכה זמן שיפוטי יקר, בחרטה ובלקיחת האחריות, במצבו המשפחתי, בנסיבותיו האישיות ובמיוחד התחשבתי במחלות בהן לקה - מחלת לב וסכרת.

5.         אשר על כן, אני גוזר עליו את העונשים כדלקמן:

            א.         13 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

ב.         אני מפעיל את שני המאסרים המותנים נשוא ת.פ. ת.פ. 1254/04 ו ת.פ. 1939/04 כדלקמן:  3 חודשים מת.פ. 1939/04 יצטברו למאסר דלעיל והיתרה תרוצה בחופף. 3 חודשים מת.פ. 1254/04 ירוצו בחופף. בסה"כ ירצה הנאשם 16 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום  מעצרו 19.5.07.

ג.          12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור עבירות אלימות המסווגות כפשע.

ד.         6 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור עבירות אלימות המסווגות כעוון, איומים, ועבירות על סימן ג' לפרק ט' לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

הודעה זכות הערעור.

ניתן היום ד' באב, תשס"ז (19 ביולי 2007) במעמד הצדדים.