גזר דין בתיק פ 2164/03

עובדות המקרה כפי שפורטו בכתב האישום:

1.         במועד הרלוונטי לכתב האישום  שימש נאשם מספר 1 כסוכן ביטוח.

2.         בתאריך 5.6.00 עשה עיסא סלאמה (להלן: המתלונן) ביטוח צד ג' לרכבו מסוג פונטיאק מ.ר. 08-520-66 (להלן: "הרכב") אצל נאשם מס' 1 ובתאריך 11.6.00 ביקש לשנות את הביטוח ולהפוך אותו לביטוח מקיף ובתמורה לכך שילם תוספת כספית בסך 1,024 ש"ח, אולם נאשם מס' 1 לא ביצע את שינויי הביטוח, חרף התשלום והשאיר את הביטוח כצד ג' בלבד.

3.         בתאריך 2.9.00 בכביש עוקף יריחו נהג המתלונן ברכבו וסטה מהכביש וגרם לתאונה עצמית בה ניזוק רכבו וכשהודיע לנאשם מס' 1 (סוכן הביטוח) על התאונה, הודיע נאשם מס' 1, כי ידווח על התאונה בה פגע רכב אחר ברכבו ובהמשך מסר לו פתק ובו רשומים פרטי הרכב הפוגע, ובנוסף לכך הבטיח לו סכום של 1,000 דולר אם יסכים לשתף עמו פעולה ולמסור לחוקר של חברת הביטוח הודעה שקרית לפיה רכבו נפגע ע"י הרכב שמספרו רשום ע"ג הפתק שמסר לו.

4.         עובר למתואר בעובדה מס' 3, יצר נאשם מס' 1 קשר עם נאשם מס' 2 וביקש ממנו "לדאוג" לו לנהג שיהיה מעורב בתאונת דרכים מבוימת, ונאשם מס' 2 מסר לנאשם מס' 1 את פרטיו של נאשם מס' 3, אשר הסכים להיות שותף לקשר ולרמות את חברת הביטוח, בכך שהסכים לשמש כנהג הפוגע ברכבו של המתלונן.

5.         בנסיבות אלה קשר נאשם מס' 1 עם נאשמים 2, 3 קשר להונות את חברת הביטוח, ביים תאונת דרכים והגיש תביעה לחברת הביטוח, וניסה לקבל מהם כספים במרמה, וזאת עשה מאחר ואת הכסף שקיבל מהמתלונן שלשל לכיסיו ולא ביצע את השינוי בביטוח.

שני הנאשמים הנוספים הורשעו אף הם בעבירות המיוחסות להם ודינם נגזר.

לגבי נאשם מס' 1 ביקש הסניגור המלומד להפנותו לקבלת תסקיר שירות המבחן למבוגרים ובהתבסס על האמור בתסקיר הועלתה הבקשה לבטל את ההרשעה ולחייב את הנאשם לבצע עבודות של"צ.

הבקשה מתבססת בעיקר בעובדה שמיום ביצוע העבירות חלפה תקופה של כ-3 שנים, הנאשם למד את הלקח והרשעתו תגרום לכך שהוא יהיה מנוע מלהמשיך ולשמש כסוכן ביטוח.

המאשימה התנגדה עוד בטרם נשלח הנאשם לשירות המבחן מאחר ולדעתה יש לעשות אבחנה בין חלקו של נאשם זה לחלקם של יתר הנאשמים כתוצאה מכך ש "חלקו של הנאשם חמור פי כמה משאר הנאשמים מאחר שלא רק שהוא חטא אלא החטיא את האחרים ובלעדיו האחרים לא היו מגיעים לידי ביצוע ומימוש עבירה כלשהי".

בתסקיר שירות המבחן צויין בין היתר כי הנאשם מתקשה בנטילת אחריות במובן העמוק של המילה ואין להם עמדה לעניין אי הרשעתו.

ב"כ המאשימה מתנגדת נמרצות לבקשה וציינה בין היתר שהמדובר באדם ששימש כסוכן ביטוח שמתוקף תפקידו חב בחובת נאמנות, הגינות ופעולה בתום לב כלפי לקוחות.

לדעת המאשימה הפר הנאשם לא רק חובות אלו כלפי המתלונן, לא רק שילשל לכיסוי את אותם כספים אשר אמור היה להעביר למתלונן, הוא גם יזם קשר להונות את חברת הביטוח לקבלת כספים במרמה ולשם כך ניסה לגרור את המתלונן לשתף עמו פעולה והוא "גרר" את נאשמים 2 ו-3 לבצע עמו את העבירות.

עוד ציינה ב"כ המאשימה בסיכומיה:

"הפסיקה דיברה בצורה מפורשת על הקריטריונים שיש ללכת לפיהם בשעה ששוקלים אי הרשעה בעבירות פליליות. בין נסיבותיו האישיות של הנאשם, העדר עבר פלילי, גילו, מובאים גם קריטריונים דוגמת עמדתו ביחס לביצוע העבירה, ובעיקר הנזק הצפוי לו בעיקר מהרשעה לעומת סיום התיק ללא הרשעה."   

מציינת ב"כ המאשימה כי העובדה כי ביצע עבירות מרמה חמורות, שהיו פרי תכנונו ושהסתייע לביצועם באחרים, כל אלה מחייבים בוודאי הוקעה של התנהגותו של הנאשם ותיוגו כמי שהורשע בעבירות אלה. רק ענישה כזו תבטיח הן את הרתעת הנאשם עצמו והן הרתעת אחרים והיא תתיישב עם הענישה המקובלת במקרים דומים.

בהמשך לעיל מוסיפה ב"כ המאשימה באשר לטענה של אפליית הנאשם לעומת שני הנאשמים האחרים, הרי שגם מטעם זה מתחייבת הרשעתו בהטלת עונשים שהנם דומים לפחות לעונשים שהוטלו על השניים האחרים היות ולא ניתן לטעון כאן בהבחנה בין שונים, שכן נאשם מס' 2 בעת שהורשע בדין והושת עליו מאסר על תנאי וקנס כספי היה ללא כל עבר פלילי והרשעתו סיכנה את עיסוקו במשלח ידו, כפי שאף הוצהר לפרוטוקול. לא יעלה על הדעת ששניים שחלקם היה פחות משל הנאשם שבפנינו יענשו באופן חמור יותר מאשר נאשם מס' 1.