גזר דין בתיק פ 2093/04

א.    כללי

הנאשם הודה והורשע, בעובדות כתב אישום נשוא תיק זה, בארבע עבירות התפרצות לבנין שאינו מקום מגורים, עבירה לפי סעיף 407(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

נסיבות העבירות הן, כי בין התאריכים 3.3.04- 1.4.04, התפרץ הנאשם לגני ילדים שברהט, גנב מזגן, שלושה מכשירי וידאו, שני מכשירי טלביזיה, רדיו טייפ מחשבים, קומקום חשמלי וקופה שהכילה 300 ש"ח.

נוכח חובת תסקיר בשל גילו של הנאשם, נשלח הוא לשירות המבחן לקבלת תסקיר בענינו.

ב.     תסקיר שירות המבחן

שני תסקירים הונחו על שולחני, האחד מיום 27.10.04 והשני מיום 5.4.05. בראשון מובעת התרשמות של שיתוף פעולה ולקיחת אחריות חלקית מצידו של הנאשם. למרות האמור ועל רקע העובדה, כי המדובר בבחור שזו לו העמדתו הראשונה לדין, המליץ השירות להטיל עליו עונש של של"צ בהיקף של 300 שעות וכן מאסר מותנה.

התסקיר השני, אשר הוגש בעקבות בקשתו של ב"כ הנאשם לפיה לא הובן הוא כראוי, מציין התייחסות שונה של הנאשם מבעבר. הפעם, הודה הוא בביצוע העבירות תוך שבלטה נכונות למתן אמון ושיתוף ורצון כן לשינוי אורחות חייו. בנסיבות אלה, חזר שירות המבחן על המלצתו לביצוע של"צ בהיקף של 300 שעות וכן העמדתו בפיקוח השירות.

ג.      טיעוני הצדדים לעונש

ב"כ  המאשימה פירט את נסיבות העבירה, והיפנה לתסקיר (הראשון)  אשר ציין, כי הנאשם שולל קשר טיפולי וחרטתו היא בעיקר מילולית. הוא לא מצא לנכון להוסיף על טיעוניו עם קבלת התסקיר השני ואך חזר על עמדת התביעה למאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ  הנאשם, ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן וטען, כי עמדת התביעה היא חריגה מהמקובל בעבירות מסוג זה. הוא ציין את הודייתו המיידית של הנאשם, שהינו בחור צעיר אשר ביצע את העבירה על גבול הקטינות. מאז ביצוע העבירות שהה במעצר בית לילי והעיקר, אם אכן התרשמות השירות היא שהעבירות בוצעו על רקע התרועעות עם חברה שולית, יש בשליחתו למאסר אך משום דחיפה נוספת למניעת שיקומו. עוד הזכיר כי העבירות עצמן בוצעו לפני כשנה וחצי תוך שהנאשם נטש את הדרך העבריינית. 

ד.     הענישה הראויה

טיב העבירות, כפי שעולה מכתב האישום, הינו כלכלי. הרכוש האמור לעיל, לא הושב לבעליו. סביר איפוא, כי הנאשם נהנה והרוויח מעבירה זו. עניין זה מקבל משנה תוקף, שעה שמדברים אנו על פריצה לגני ילדים, וגניבת רכוש שנועד כולו לשם חינוכם ולימודם של ילדים. לכך מתווסף הנזק שנגרם לגן ולמערכת החינוך, אותו הסב הנאשם בעקירת סורגי החלונות. בנסיבות אלה, סבור הייתי כי יש מקום להחמיר עם הנאשם ולהטיל עליו מאסר ולו מומר בעבודות שירות, אלא שנראה לי, שדוקא בעניין זה, ביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור בעירית רהט, שהיא הבעלים למעשה של הגנים שנפרצו, יש בה כדי להשיב מקצת הנזק לעיריה המתלוננת, בד בבד עם השתת עונש חינוכי על הנאשם, המחזיר למתלוננת מקצת הרכוש שנגזל ממנה באמצעות עבודתו של הנאשם.

כמובן לא ניתן להתעלם מהצורך בהרתעתו של הנאשם ולכך יתווסף כמובן מאסר מותנה.

כמו כן, יש להביא בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, עובדת הודייתו המיידית וחסכון בזמן חקירתי ושיפוטי, וכן מהעובדה כי חסר הוא כל הרשעות קודמות. גם נכונותו לשתף פעולה ולעלות על דרך המלך הנורמטיבית, תעמוד לזכותו.

לאור כל האמור לעיל, הנני דן את הנאשם כדלקמן:

א.     מאסר למשך 6 חודשים, אותו לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום, עבירה לפי פרק יא' לחוק העונשין, תשל"ז-1977, למעט עבירות לפי סעיף 413 ו-432 לחוק הנ"ל.

ב.      הנאשם יבצע 350 שעות שירות לתועלת הציבור במחלקת אחזקה בעירית רהט, בפיקוח שירות המבחן למבוגרים ועל פי הנחיותיו.

ג.       מעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למבוגרים למשך שנה שמנינה מהיום.  מובהרת לנאשם חשיבות מילוי מלא ומדויק של עבודות השל"צ והוא מוזהר בזה, כי במידה ולא ימלא אחר הוראות שירות המבחן עלול ענינו להיות מוחזר לבית המשפט לשקילה מחודשת של עונשו.

זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי.

ניתנה היום ג' בתשרי, תשס"ו (6 באוקטובר 2005) במעמד הצדדים.