גזר דין בתיק פ 2069/05

1.                     "...בא אבא שלה ששמו סעד פתח את הדלת ימני קדמי ותפס את בתו סאמר וקשר אותה בחבל אני חושב או חוט... קשר אותה בצוואר שלה והתחיל למשוך בה למטה.

...

סעד ישב לידה הכיסא רחב והשכיב את הכיסא אחורה וקשר אותה בצוואר שלה והתחיל ללחוץ עליה על הצוואר שלה ואמר לי תתניע את הרכב וסע... הגענו למטע הזיתים... פתח את הדלת והוריד אותה את סאמר מהרכב וקשר אותה לעץ וזהו. התנעתי את הרכב אחרי זה והלכנו הביתה" (ת/7ה' גליון 3 מש' 1).

כך, בשלווה ובקור רוח, מתאר הנאשם כיצד קופדו חייה של אשה צעירה שהיתה בת 23 במותה.

2.         "חטאה" היחיד של המנוחה, שבעטיו נרצחה על ידי אביה (סעד) בשותפות עם אחיו, הנאשם, וייתכן שעם קרוב משפחה נוסף, אחיה של האם, שניהם דודיה של המנוחה, היה בחירתה בדרך חיים שלא תאמה את ערכיהם של הרוצחים.

            הנאשם זכה לאמונה של המנוחה, שכבר ידעה מפגיעות קודמות כי בני משפחתה חורשים רעות לגביה. הנאשם ניצל לרעה את יחסי האמון כדי לקבוע פגישה אליה הגיעה המנוחה, והסיע אותה בשעות חשיכה, בתאום מלא והדוק עם אביה, לבית הקברות, מקום שאין חשש שיימצא אדם שיפריע לרוצחים לבצע את מזימתם.

כפי שתיאר הנאשם בקטע שצוטט מהודעתו במשטרה (בעדותו בבית-המשפט התכחש לעובדות אלה), הגיע האב למקום וחנק את המנוחה למוות במושב שליד הנאשם. לאחר מכן נסע הנאשם כשאחיו חונק את המנוחה, אל כרם זיתים, שם נתלתה המנוחה, שכבר לא הייתה בחיים, על ענף עץ זית.

3.         לאחר שמיעת ראיות, הרשענו את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והן עבירה של רצח בכוונה תחילה, קשירת קשר לביצוע פשע (רצח) וחטיפה לשם רצח.

בסיום שימוע הכרעת הדין, הודיעה לנו ב"כ המאשימה כי בכוונתה לעתור לגזירת עונש נפרד ומצטבר על הנאשם בגין העבירה של חטיפה לשם רצח. היא הבהירה שהיא אינה מבקשת עונש נפרד ומצטבר בגין עבירת קשירת הקשר. לפיכך ביקש הסנגור להשמיע עדים לענין העונש.

4.         הסנגור השמיע מטעם ההגנה עדים לעונש. בין השאר העידה אשת הנאשם, שדיברה  על הקושי שבו היא מוצאת עצמה, עם שני ילדיהם הקטנים, והזקוקים לאביהם. עוד העידו סגן ראש עירית שפרעם, קרוב משפחה ומכר. כולם דיברו על סגולותיו התרומיות של הנאשם ואחד מהם הדגיש את הכאב של בנו הבכור של הנאשם, המתגעגע לאביו. עוד הוגשו לנו שני מכתבי פניה להקלה בעונש מראש עירית שפרעם ומאימאם העדה הדרוזית בשפרעם.

5.         שמענו טעוני ב"כ המאשימה. היא הגישה את הרישום הפלילי של הנאשם, המדבר בעבירה של איומים והעלבת עובד ציבור שעבר לפני כ-10 שנים. היא ביקשה לגזור עליו עונש נפרד ומצטבר בגין עבירת החטיפה והדגישה כי אין היא מבקשת עונש נפרד בגין עבירת הקשר  אלא בגין עבירת החטיפה בלבד. היא הגישה פסיקה שבה היא מבקשת לתמוך את טעוניה.

6.         הסנגור ביקש להמנע מהוראה על הצטברות העונש בגין החטיפה. הוא הפנה לכך שמדובר במקרה אחד ויחיד, שכן החטיפה משתלבת בארוע הרצח ונעשתה למטרה זו.

7.         הנאשם חזר על טעונו בבית-המשפט, לפיו לא חטף את המנוחה אלא הסיע אותה במטרה להשיבה לחיק המשפחה.

8.         כפי שכתבנו בהכרעת הדין, הביטוי "רצח על כבוד המשפחה" כולל רק מלה אחת מדוייקת והיא המלה "רצח" ואילו המלים "כבוד המשפחה" הן עיוות מוחלט. אין כאן כבוד אלא חוסר כבוד למשפחה הגורמת להתעללות ואף לרצח של בת משפחה רק משום שהיא מנסה לבחור לה דרך חיים שונה מזו שהרוצחים סבורים שהיא "הנכונה".

9.         העבירות שעבר הנאשם הן לכאורה נפרדות ואין חולק על חומרתן. ככלל, יש להטיל בגין שתי עבירות נפרדות חמורות, עונשים מצטברים. דא עקא, שזה לא המקרה שבפניינו. כמפורט בהכרעת הדין, הורשע הנאשם כמבצע בצוותא. החלטתנו להרשיעו כמבצע בצוותא, נבעה בין השאר בשל הבאתה במרמה של המנוחה למפגש עם סעד. חטיפתה של המנוחה היתה איפוא שלובה במעשה הרצח. הזיקה בין שתי העבירות היתה הדוקה ביותר ושתיהן שלובות זו בזו, עד שהביאונו לראות במכלול המעשים תרחיש עובדתי משותף של רצח המצדיק עונש אחד כולל.

10.        לפיכך החלטנו להטיל על הנאשם עונש כולל של מאסר עולם בגין כל העבירות בגינן הורשע (וראו בעניין זה את דברי השופט א' לוי בע"פ 7075/03 אלון נ' מדינת ישראל תק-על 2006(3) בעמ' 1265 וכן את דברי הנשיאה ד' בייניש בע"פ 9059/03 אהרון יוסבשוילי נ' מדינת ישראל שניתן ביום 21.3.07).

11.        הננו גוזרים על הנאשם מאסר עולם. המאסר יחל מיום מעצרו - 23.10.05.

התוצאה הודעה לנאשם ולב"כ הצדדים והם קיבלו עותקי גזר הדין.

הודעה לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.