גזר דין בתיק פ 2060/06

1.         הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בביצוע העבירות הבאות: 65 עבירות של גניבה בידי עובד ציבור, 28 עבירות של זיוף בידי עובד ציבור, וכן, 28 עבירות של שימוש במסמך מזויף.

2.         העבירות האמורות בוצעו במהלך השנים 1999-2005 עת שימשה הנאשמת מזכירה ראשית בבית הספר "מעיין" לחינוך מיוחד בשכונת עין כרם בירושלים. בתפקיד האמור, הייתה הנאשמת עובדת עיריית ירושלים ולפיכך, עובדת ציבור. בתוקף תפקידה, ניהלה הנאשמת את כספי בית הספר והייתה אחראית על התשלום לספקים ועל רישום ההוצאות, והייתה מורשית חתימה בחשבון בית הספר. אצלה גם אופסנו המחאות ריקות מחשבון בית הספר בבנק מסד, שעל רובן חתמה מנהלת בית הספר מראש, אשר היו מיועדות להוצאות בית הספר. מדובר בסכומים המגיעים לסך 164,662 ש"ח, בהפחתת סך 6600 ש"ח אותו ביקשה ב"כ המאשימה להפחית.

3.         הוזמן לנאשמת תסקיר מבחן. על פי התסקיר, מדובר בנאשמת בת 32 שנה, נשואה ואם לשלושה ילדים בגילאים 4-7 שנים. הנאשמת גדלה במשפחה אשר לא סיפקה את צרכיה הפיזיים והרגשיים, היות שהוריה היו עסוקים בבעיות הכלכליות וכן בטיפול באחותה החולה. במהלך תקופת הטיפול הארוכה באחותה, חיה הנאשמת בבית הסבים. במשך תקופה זו אף אחד מבני המשפחה לא התייחס אליה או טיפל בצרכיה. לאחר מות אחותה, אשר שימשה דמות מרכזית בחיי הנאשמת, חשה בדידות וריקנות. הנאשמת עבדה בכמה מסגרות עד שהגיעה לעבודה שבמסגרתה בוצעו העבירות בהן הורשעה. הנאשמת נישאה בשנת 1998. גילוי העבירה וההליכים הפליליים הותירו את הנאשמת בתחושות בושה קשות.

שירות המבחן התרשם כי הנאשמת סובלת מתחושות כעס, תסכול, ניכור, ריקנות ודיכאון, וכי היא פיתחה לעצמה מנגנונים לפיצוי עצמי.

שירות המבחן הבין מהנאשמת, כי הגיעה להסדר עם העירייה להחזרת הכספים הגנובים במלואם, מאוחר יותר הודע לי כי אכן, נחתם הסכם שכזה.

באשר להמלצה, מביע שירות המבחן התלבטות, נוכח הנתונים שלפניו: חומרת העבירות, גובה סכום הגניבה, וההסכם להחזרת הכספים הגנובים; היות הנאשמת אם לתינוק צעיר ונכונותה להשתלב בתהליך טיפולי הן פרטני והן קבוצתי במסגרת שירות המבחן וכן בתהליך גישור. נוכח נתונים אלו, ממליץ שירות המבחן על מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות לתקופה קצרה. בנוסף ממליצים על העמדה למבחן טיפולי למשך שנה, במסגרתו תיבדק אפשרות של גישור גפ"ן הפועל לפי עקרונות הצדק המאחה, וכן עונש מותנה.

4.         ב"כ המאשימה מבקש שיושתו על הנאשמת מאסר משמעותי וכן קנס ופיצויים. הוא מאשר כי אין לנאשמת עבר פלילי- אך אין הדבר יוצא דופן בהתחשב באופי העבירה: עבירה המבוצעת בדרך כלל על ידי אנשים נורמטיביים, המגיעים לעבודות בהן מוטלת עליהם אחריות על כספים. עוד מציין ב"כ המאשימה, כי מנהלת בית הספר בטחה בנאשמת והפקידה בידה כספים, והנאשמת ניצלה את אמון המנהלת ואת נגישותה לכסף, זייפה את חתימת המנהלת ואף הכינה קבלות פיקטיביות, הכל לאורך תקופה ממושכת של חמש שנים. העבירה חמורה הן משום שמדובר בגניבה בידי עובדת ציבור, הן משום שהכספים נגנבו מבית ספר לחינוך מיוחד, ואמורים היו לשמש להוצאות הטיפול בילדים בעלי מוגבלויות. הנאשמת השתמשה בכסף שנגנב לרכישת מותרות. ב"כ המאשימה טוען, כי נסיבותיה האישיות של הנאשמת  נסוגות בפני האינטרס הציבורי והעובדה כי היא מטופלת בתינוק חשובה לעניין אורך המאסר- אך לא לעניין  קיומו.

5.         ב"כ הנאשמת מצביע על חייה הנורמטיביים עד למעשים אלו ועל העדרו של עבר פלילי. הוא מציין כי הנאשמת קיבלה אחריות מלאה על מעשיה, הביעה חרטה ואף נכונות להשיב את הכסף. מיד עם היוודע דבר הגניבה, הביעה חרטה כנה בכתב, בחקירתה במשטרה שיתפה פעולה והודתה מיד וגם בפני בית המשפט הביעה חרטה עמוקה. הנאשמת ובעלה, בפגישה עם העירייה, התחייבו להחזיר את מלוא הסכום. נסיבות רלוונטיות נוספות הינן מות אחותה של הנאשמת ממחלת הסרטן; היותה מטופלת בתינוק צעיר בן 4 חודשים והעובדה כי סיכויי התעסוקה העתידיים שלה- קלושים. הנאשמת סבלה חמורות מבושה ומתגובת הסביבה, כן נגרם סבל רב לבעלה- שוטר במקצועו. אף אחד מבני משפחתה של הנאשמת לא הגיע עם הנאשמת לבית המשפט, הנאשמת הסתגרה בביתה בשל הבושה וסבלה מהתקפי בכי בלתי נשלט, היא אף סירבה להביא עדי אופי בשל הבושה. מעשיה היוו התנהגות כפייתית המצריכה טיפול, ויש להעדיף את הפן הטיפולי, על פני העונשי. שליחתה של הנאשמת למאסר תהרוס את משפחתה ולא תצמיח כל תועלת לחברה.

6.         העבירות בהן הורשעה הנאשמת חמורות הן, בעיקר משום שהנאשמת ביצעה אותן כעובדת ציבור. בידי הנאשמת הופקד הטיפול בכספי בית הספר, אולם היא מעלה באמון שנתנה בה המערכת. על בית המשפט להעביר מסר לכולי עלמא, שאין להתייחס בסלחנות למי שמבצע עבירות כאלו, "נורמטיבי" מתחרט ומבויש ככל שיהיה.

7.                  ואולם, טבעה של הענישה שהיא אינדיבידואלית ומביאה בחשבון גם שיקולים אחרים, פרט לחומרת העבירה, עת גוזר בית המשפט את הדין. במקרה זה, ראוי יהיה כי הנאשמת לא תצא פטורה מעונש כבד, ומתזכורת  מרתיעה וארוכת טווח לחומרת המעשים. מאידך, עומדות לטובתה של הנאשמת נקודות זכות. היא הודתה במיוחס לה מיד עם חקירתה במשטרה; הודתה גם בתחילת הדיון בבית המשפט והביעה חרטה עמוקה וצער על מעשיה; נסיבותיה האישיות, כפי שפורטו בתסקיר שירות המבחן; העובדה שאין לה עבר פלילי, וזו לה מעידתה הראשונה,  וכן העובדה כי חתמה על הסדר בינה ובין העירייה להחזרת הכספים הגנובים.

8.         בהתחשב בכל האמור, דעתי היא כי יש לשלב בעונש  אשר יושת על הנאשמת פן עונשי ופן שיקומי. לאור זאת, יעמוד עונשה של הנאשמת על אלה:

1.      מאסר בפועל של 6 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות, בתנאי שהיא תמצא מתאימה לכך על ידי הממונה על עבודות שירות. הממונה על עבודות שירות יגיש לבית המשפט חוות דעתו עד יום 14.2.07.

2.      18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, מיום סיום ריצוי עונשה, והתנאי הוא שהיא לא תבצע עבירת גניבה.

3.      קנס כספי בסך 2,500 ש"ח.

4.      פיצוי לעירייה בסך 10,000 ש"ח. אשר ישולמו ב- 10 תשלומים החל מיום 1.3.07.

קובע להמשך הדיון ליום 15.2.07, שעה 14:30.

הודע לנאשמת על המועד וכי עליה להתייצב, אחרת תינתן החלטה בהעדרה.

הודע לנאשמת על זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ה' בשבט, תשס"ז (24 בינואר 2007) במעמד הצדדים.