גזר דין בתיק פ 1902/07

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של  קשירת קשר לביצוע פשע וסרסרות למעשה זנות בניגוד לסעיפים 499(א)(1) ו-199(א)(2) לחוק העונשין.

כעולה מעובדות כתב האישום, קשר הנאשם קשר עם אדם בשם אמיר גורי, שהיה בעל אתר אינטרנט בשם "היכל התענוגות", לפיו יפרסם גורי באתר את תמונותיהם של יצאניות שהועסקו על ידי הנאשם על מנת שניתן יהיה להזמין את שירותיהן באמצעות אותו אתר.

שיטת הפעולה הייתה כדלקמן: לקוח שהיה בוחר יצאנית שתמונתה פורסמה באתר, היה מזמין את שירותיה טלפונית על ידי פקידה שהועסקה על ידי גורי, הפקידה הייתה מתקשרת אל הנאשם וזה היה שולח את היצאנית אל המקום בו נקב הלקוח. הלקוח שילם עבור שירותיה של היצאנית שהוזמנה כאמור, סכום שנע בין 550 ל-650 ש"ח כאשר 50 ש"ח מהסכום האמור שולמו לנהג המונית שהסיע את היצאנית והיתרה חולקה שווה בשווה בין הנאשם לבין היצאנית. גורי גבה מהנאשם עבור כל הזמנה של יצאנית שהתבצעה דרך האתר סכום שנע בין 50 ל-100 ש"ח.

אליבא כתב האישום,הנאשם פעל במסגרת הקשר הנ"ל במהלך שנת 2005 ועד 5.9.06, ועם זאת, בהעדר אפשרות  להציב גבול מדויק להתחלת הקשר הפלילי בין הנאשם לגורי, הסכימו הצדדים כי עיקר הפעילות התרחשה בשנת 2006.

לנאשם הרשעה קודמת בגין עבירות זהות שביצע בהזדמנויות שונות בשנים 1999-ו-2001 והוא נדון בתאריך 12.5.03 לעונש מאסר מותנה של 6 חודשים למשך שנתיים וקנס כספי.

הצדדים הסכימו, כי מחמת הספק לגבי התקופה בה בוצעו העבירות דכאן- לא ניתן להפעיל כנגד הנאשם עונש מאסר מותנה זה.

במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, עותרים הצדדים להטיל על הנאשם עונש מאסר בן 4 חודשים שאפשר שירוצה בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 25,000 ש"ח.

ב"כ התביעה ביקשה להתייחס בחומרה רבה אל העבירה שביצע הנאשם בהדגישה כי עבירת הסרסרות היא עבירת נגע שרשויות האכיפה מבקשות לעקור ועם זאת, ביקשה לכבד את הסדר הטיעון, חרף עברו הפלילי הקודם של הנאשם, בטענה שהעבריין העיקרי בפרשה זו אמיר גורי, מי שהפעיל את האתר לאורך תקופה ותחזק אותו, נדון במסגרת הסדר טיעון למאסר בן 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, למאסר מותנה בן 12 חודשים  וכן קנס בסך 20,000 ש"ח.

לדבריה, רף ענישה זה עמד לנגד עיני התביעה עת החליטה על הסדר הטיעון עם הנאשם.

ב"כ  הנאשם עתר אף הוא לאמץ את הסדר הטיעון בין הצדדים בהרחיבו את הדיבור על חלקו הלא גדול של הנאשם בקשר הפלילי, על הפער שקיים, אליבא הראיות בתיק, בין היקף פעילותו של  הנאשם לבין היקף פעילותו של גורי, אשר פרט לנאשם היה בקשר דומה עם סרסורים נוספים לאורך תקופה של כמעט 4 שנים.

במכלול השיקולים, אליבא ב"כ הנאשם, העונש המוצע לנאשם על פי הסדר הטיעון אינו מקל והוא מביא לידי איזון ראוי את מארג הראיות וחלקו של כל אחד מהמעורבים.

אומר כבר עתה- וזאת בהתעלם לצורך העניין מרף הענישה שהוצב בפרשה הנוכחית בעקבות הסדר הטיעון שנערך עם גורי- כי אני מוצאת את העונש שהוצע על ידי הצדדים במסגרת הסדר הטיעון שהוצג בפני, כמקל מאוד עם הנאשם.

עסקי הזנות על כל גוניהם הם מן המאוסות והבזויות שבעבירות בחוק העונשין. הפעלת בתי בושת לשם הפקת רווחים מניצול נשים הנו מעשה עבירה הראוי לכל גינוי ולענישה קשה.

ראוי במקרה זה לצטט מדברי בית המשפט  בפסק דין תורג'מן, ע"פ 3520/91 פ"ד מז(1) כדלקמן:  

"הסרסרות ומעשי זנות היא מן המכוערים במעשי אדם, מעשים מכוערים עושים אנשים מכוערים פרזיטים אנושיים- שמא נאמר תת אנושיים- שהמחוקק הורני שיש וראוי להיפרע מהם....".

במקרה שלנו, מדובר באדם שזו לו אינה הרשעה ראשונה מאותו סוג. עיננו הרואות, שהנאשם הורשע בביצוע עבירות זהות במספר הזדמנויות בין השנים 1999 ועד 2001, כאשר גם העמדתו לדין באותם מקרים וגם השתת עונש מאסר מותנה עליו, לא היוו גורמי הרתעה מספיקים על מנת למנוע אותו מלשוב ולבצע עבירות דומות בתיק שבפנינו. הרושם המתקבל הוא, שלאורך שנים התפרנס הנאשם מעסקי הזנות ואלה הפכו לאורח חייו.

ב"כ הנאשם טען בפני כי מזה שנה שהנאשם עובד במסעדה וניתק מעסקי הזנות- אך טיעונו בנקודה זו היה לאקוני ולא היה בו כדי להבהיר ולשכנע די הצורך שאכן הנאשם עלה על דרך המלך וכי שינה דרכיו.

הנימוק העיקרי שהוצב על ידי התביעה בעתירתה לכבד את הסדר הטיעון, היה הצורך לאזן בין העונש שהושת על אמיר גורי לבין העונש שיש לגזור על הנאשם לאור חלקו הקטן יחסית של הנאשם במכלול נסיבות המקרה.

עיינתי בכתב האישום ובגזר הדין שהושת על גורי ונקל לראות, כי לטובתו של זה עמדו נימוקים כבדי משקל שהיוו את הבסיס להסדר הטיעון עמו. נימוקים אלה אינם עומדים לזכות הנאשם דכאן.