גזר דין בתיק פ 1899/07

שני נאשמים בפני, חברה ומנהלה/ בעליה גבר יליד 1957.

השניים הורשעו ב- 29/11/07 בביצוע העבירות הבאות:

1.         שלוש עבירות זהות של אי הגשת דוחות תקופתיים במועד - שלוש עבירות זהות על הוראת סע' 117(א)(6)לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975, במשולב עם סעיפים 67 ו-88 לחוק הנ"ל ובקשר עם תקנות 20 ו-23 לתקנות מס ערך מוסף התשל"ו - 1976.

2.         בנוסף, נאשם 2 הורשע גם בביצוע שלוש עבירות זהות על הוראות סע' 119 לחוק הנ"ל - אחריות מנהלים.

ממועד ההרשעה נדחו/נפרשו הטיעונים לעונש וגזירת הדין בהסכמה בין היתר ובעיקר על מנת לאפשר לנאשמים להסיר את המחדלים, ובגין מחלוקת עובדתית שעלתה במהלך הטיעונים לעונש והגשת ראיות לעונש שחייבה בירור וקביעה עובדתית לאחר שמיעת עדים.

בבירור זה העידו:

גב' יהודית פלנקובסקי סגנית הממונה האזורי מע"מ ומס קניה.

עדה זו העידה כי:

1.      שלחה לעוה"ד הקודם של הנאשמים עוה"ד גיא את במ/1 בו גילתה את דעתה ונימקה מדוע אין מקום להפעיל את הוראות סע' 116 סיפא ולסיים מחוץ לכותלי ביהמ"ש את התיק. וכל זאת המטעם שכל המחדלים לא הוסרו.

2.      פרטה את הנמקותיה בפני בעמ' 14 ש' 1-17 כולל. שעיקרן ניתוח מסמכים המצביעים לשיטתה בבירור שהמחדלים אכן לא הוסרו במלואם. כמו כן ציינה ופירטה את שיחותיה עם הנאשם ועם רואה החשבון של הנאשמים ממנו שמעה כי כל הניירת החשבונאית העברה לנאשמים וכי שמעה מאחותו של הנאשם כי הוא שוהה בכלא ולאחר שישוחרר יגיע להסדיר את כל הטעון הסדר/ עד דצמבר 2006, הנאשמים לא הגישו את הדוחות ורק אז נפלה ההחלטה להגיש נגדם כתב אישום (ראה במ/2 במ/3 הרשעות קודמות של הנאשם).

3.      הנאשם דיווח אינפורמטיבית בלבד (עמ' 16 ש'13-19 לפרוטוקול ישיבת

ה-2.3.06).

4.      מאשרת שהנאשם ביקש פריסת חוב ל-24 תשלומים וסורב .בין היתר כיוון שהסמכות לפריסה כזאת מסורה להנהלה בלבד ואיננה בתחום סמכות העדה.

התובעת גם ציינה כי ניתן להאריך את המועד של ההכרה בתשומות עד לחמש שנים, אך לא כאשר מדובר ברשלנות  של העוסק כפי שכאן אירע לשיטתה. לעניין זה יאמר כאן ועכשיו שאני מקבל את טיעוני התביעה כ"ז כיוון שאיש לא מנע, ולא הייתה שום מניעה אחרת על פי דין שמנעה מהנאשמים למלא אחר הוראות הדין באשר למועד מילוי הדוחות במהלך כל התקופה אליה מתייחסים הצדדים.שכן גם לאחר שיצא הנאשם מהכלא לא הזדרזה התביעה חיש קל להאשימו וניתנה לו שהות מה להתארגן.

הסנגור הגיש נ/א דוחות משולמים וכרטסות, שעל פיהם נערך החישוב. יודגש כי הוגשה רק -כרטסת. ולא כרטסת בנוסף לכל המסמכים כנדרש על פי דין. לשון אחרת עסקינן בחישוב  עצמי ומאולתר כלשהו.

הנאשם העיד כי:

1.   פנה לראשונה בפברואר 2003 ביוזמתו בבקשה לפרוס ולהסדיר את תשלום הדוחות. לעניין זה מוצא אני כי אכן כך היה אבל מדוע הדוחות לא הוגשו כנדרש ובמועד כשם שמצופה מכל עסק על פי דין לפעול, לא שמעתי. קשיים כלכליים מצערים וקשים ככל שיהיו אינם עילה להימנע מהגשת דוחות מה גם שהסכומים שנגבו והמגיעים לרשויות המס על פי חוק מע"מ ותקנותיו הינם  אינם סכומים בהם רשאי הנאשם לעשות כחפצו.

2.   נבצר ממנו חרף מילוי החובות משום ש" מישהו גנב לי כסף .." סתם ולא פירש. (מי גנב , מתי גנב , איך גנב ומדוע לא התלונן במשטרה למשל..- תמהתי ונותרתי תמהה.

3.   הסתייע במשפחתו לתשלום הדוחות העצמיים הנ"ל.