גזר דין בתיק פ 1376/05

1.         הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו ביצוע עבירות של החזקת סם מסוכן שלא כדין שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) ריישא לפקודת הסמים המסוכנים {נוסח חדש} תשל"ג - 1973 והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

הנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן, כאשר סוכם בין הצדדים, כי לאחר קבלת התסקיר, כל צד יטען טענותיו.

2.         מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי בתאריך 01.02.05 סמוך לשעה 23:40 בכביש 65ליד צומת משמר הגבול, נהג הנאשם ברכב מסוג מיצובישי מספר רישוי  2484720 (להלן: הרכב) והחזיק ברכב שלא כדין 35.425 ק"ג נטו סם מסוכן מסוג קנאבוס מחולק ל - 39 אריזות. כשהגיע הנאשם למחסום משטרתי, הורו שוטרי המחסום לנאשם לעצור את הרכב, בתגובה הנאשם נסע לעבר המחסום במהירות גבוהה וסטה מהכביש לשוליים השמאליים כשהוא נוהג במהירות גבוהה לעבר שוטרי המחסום. בהמשך למתואר לעיל, יצא הנאשם מהרכב כשהוא משאיר את הרכב במצב נסיעה וברח בריצה מהמקום, כשבלשי המשטרה דולקים אחריו וזאת בכוונה להפריע לשוטרים ולהכשילם במילוי תפקידם, כאשר הרכב, אשר ננטש ע"י הנאשם, המשיך בנסיעה ופגע בניידת משטרה שעמדה במקום.

בהמשך המשיכו בלשי המשטרה לרדוף אחרי הנאשם וכשאחד מהבלשים תפס את הנאשם, התנגד הנאשם למעצר וזאת בכוונה להפריע לו במילוי תפקידו.

3.         מתסקיר שירות מבחן, אשר מטעמי צנעת הפרט לא אפרטו, עולה כי שירות המבחן מתקשה לבוא בהמלצה טיפולית. קצין המבחן מבקש מביהמ"ש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, הודאתו בעבירה, גילוי החרטה, התייחסותו הכנה לעבירה והתובנה שגילה למשמעות העבירה וחומרתה.

4.         ב"כ המאשימה הגישה פסיקה ועתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל משמעותי, מאסר על תנאי מרתיע ופסילת רשיון הנהיגה, הן בשל הרשעתו בעבירה על פקודת הסמים והן בשל נהיגתו הפרועה בעת מעצרו. נוכח מצבו המשפחתי הקשה, כפי שעולה מהתסקיר, עתרה שלא להטיל על הנאשם קנס. בטיעוניה ציינה, כי מדובר בכמות גדולה מאוד של סם, אשר עתידה היתה להגיע להרבה מאוד צרכנים. על אף שמדובר בסם מסוג קנאבוס, אין להקל ראש בסם זה,  שכן קנאבוס הוא סם מסוכן ויש להחמיר בענישה, כפי שעולה מהפסיקה אותה הגישה לביהמ"ש.

5.         ב"כ הנאשם הגישה פסיקה ועתרה להסתפק בתקופת המעצר, בה נתון הנאשם  ולהתחשב בכך שהנאשם הודה, חסך מזמנו של ביהמ"ש והביע חרטה.

כמו כן, עתרה להתחשב בנסיבות חייו הקשות של הנאשם המפורטות בתסקיר, מהם עולה, שהנאשם גדל במשפחה קשת יום, אביו שהיה מכור לסמים, נפטר בגיל צעיר  והנאשם גדל בפנימיה.

בשל היות הנאשם מובטל, הדרדר מצבו ואחיו פיתה אותו לסם. בנו הקטן של הנאשם מטופל במחלקה אונקולוגית בשל חשד למחלה ממארת.

ב"כ הנאשם ציינה, כי אין לזקוף לחובתו של הנאשם שהוא מאמין שהוא יכול להשתקם בכוחות עצמו ואינו זקוק לטפול, שכן התסקיר בעניינו מאוד חיובי.

בנוסף עתרה לביהמ"ש שלא לפסול את רשיון הנהיגה של הנאשם,  כיוון שמדובר באדם שאין לו כישורים השכלתיים והדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה לנהוג במכונית ולפרנס את ביתו ובאם יפסל רשיונו, יפגע מקור פרנסתו וזה עלול לגרום להידרדרות.

הנאשם הביע חרטה בפני ביהמ"ש והבטיח שלא יחזור שנית על מעשיו.

6.         המחוקק הביע דעתו, כי עבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין שלא לצריכה עצמית,

הינה עבירה שיש להחמיר בגינה בקובעו עונש של 20 שנות מאסר וקנס גבוה . הפסיקה קבעה, שיש להחמיר בענישתם של המחזיקים שלא כדין בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית, שכן השימוש והסחר בסם מסוכן, הפכו למכת מדינה ולפיכך ביהמ"ש חייב להוציא תחת ידו מסר ברור, חד ומרתיע כי העושים והתורמים למערכת הפצת הסם, יענשו בחומרת הדין. במלחמה במערכת הפצת הסם, יש לתת משקל בכורה לשיקולים של הגנה על האינטרס הציבורי ומשקל מועט יותר לנסיבותיו האישיות של הנאשם העומד בפני ביהמ"ש לדין.

כב' הנשיא ברק בע"פ 746/86 מדינת ישראל נ' משה בן חיים ואח' תק-על (2) (87) 375

כתב: "הסחר בסמים מסוכנים מטבעו, מבוסס על חוליות שונות, אשר בהם הובלת הסם,

משמשת מוקד חשוב. מלחמה בסחר בסמים ובהפצתם מחייבת תגובה שיפוטית הולמת

כלפי כל אחד  מהחוליות בפעילות הסמים העבריינית. במסגרתה של תגובה זו, יש

להתחשב כמובן בנתוניו האישיים של כל נאשם, אך מרכז הכובד של השיקול השיפוטי,