גזר דין בתיק פ 1164/05

1.         הנאשמים הורשעו עפ"י הודאתם בכתב אישום מתוקן בקשירת קשר לבצע פשע - רצח של פנחס בוחבוט ז"ל, כאשר היה מאושפז בבית חולים, לאחר שנורה בצווארו ובפלג גופו העליון ע"י אלמונים.

הודאתם באה בעקבות הסדר טיעון הכולל גם ענישה מוסכמת.

2.         ב"כ הצדדים עותרים לגזור על כל אחד מהנאשמים חמש שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו, וכן מאסר על תנאי, ולחייב אותם לפצות את אלמנתו של המנוח בסכום של 100,000 ש"ח, שהופקד בקופת בית המשפט (ראה הסכם להסדר טיעון שנחתם ע"י ב"כ הצדדים והנאשמים).

טיעוני הצדדים

3.         בנימוקיו לבקשת המאשימה לאמץ את הסדר הטיעון ציין ב"כ המאשימה כי בבחינה חוזרת של חומר הראיות לקראת שמיעתן הגיעה המאשימה למסקנה שיקשה עליה להוכיח את עבירת הרצח שיוחסה לנאשמים בכתב האישום המקורי, ולאחר שבצעה הערכת מצב יסודית ומקיפה הסכימה לקבל את הצעת הנאשמים להגיע להסדר הטיעון.

לדברי ב"כ המאשימה מייחסת המאשימה חשיבות להודאת הנאשמים בקשירת הקשר עם מי שעפ"י הכתוב בסעיף 3 לכתב האישום המתוקן רצחו את בוחבוט, שכן הנאשמים טענו במשך שנים, ובהזדמנויות רבות, שכתב האישום הוא פרי עלילה שנרקמה נגדם ע"י משטרת ישראל.

עוד מייחסת המאשימה חשיבות להודאת הנאשמים, לנטילת אחריות על ידם לקשירת הקשר וכן לנכונותם לפצות את אלמנתו של המנוח.

ב"כ המאשימה לא התעלם מחומרת התנהגותם של הנאשמים, אך טען באשר לעברם הפלילי, כפי שעולה מגליונות ההרשעות הקודמות ע/1 וע/2, כי עברם הפלילי ישן יחסית.

4.         ב"כ הנאשמים, עו"ד יפתח, הדגיש את העובדה שהסדר הטיעון הושג עוד לפני תחילת שמיעת הראיות, וכי על פי כתב האישום המתוקן אין קשר בין קשירת הקשר שקשרו הנאשמים לבין ביצוע הרצח של בוחבוט ז"ל בבית החולים, כמו גם לנסיון שנעשה לפגוע בו, ואשר בעטיו היה מאושפז שם.

לטענת עו"ד יפתח, עונש המאסר בפועל שהצדדים עותרים להטיל על כל נאשם קרוב לעונש המירבי שקבוע לעבירה של קשירת קשר לבצע פשע, שעומד על 7 שנות מאסר.

לדברי עו"ד יפתח, גם היום, כמו במהלך כל חקירתם, עומדים הנאשמים על טענתם כי הם אינם קשורים לרציחתו של בוחבוט ז"ל, כפי שהדבר עולה מכתב האישום המתוקן.

באשר לנסיבות האישיות והעבר הפלילי של נאשם 2, טען עו"ד יפתח שנאשם 2 נשוי, והוא אב לשלושה ילדים, שהצעיר ביניהם נולד 4 חודשים לפני מעצרו. נאשם 2 עצור מזה שנה וחצי בטרם החל משפטו, והוא איש עסקים שניהל מסעדה עד למעצרו.

הוא שרת בצה"ל (ראה המלצת מפקדו ענ/1) והרשעתו האחרונה היא מלפני 14 שנה.

אין בעברו של נאשם 2 הרשעות קודמות בעבירות אלימות נגד הגוף.

5.         ב"כ נאשם 1, עו"ד הלוי, עמד על העוול שנגרם, לטענתו, לנאשמים ע"י כלי התקשורת. לגבי נאשם 1, טען עו"ד הלוי כי הוא עצור בגין שיחות שבוצעו ממכשיר פלאפון אשר הסתבר בסופו של דבר שאינו שייך לו, אך לא הוגשה בקשה מטעמו, לשחרורו מהמעצר, בשל הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים.

עוד, לטענת עו"ד הלוי, העבירה בה הורשעו הנאשמים אינה נמנית על העבירות החמורות שבחוק העונשין.

עו"ד הלוי הדגיש את נסיבותיו האישיות של נאשם 1, השרוי בדיכאון מזה תקופה ארוכה בשל חששו מעונש של מאסר עולם. נאשם 1 עצור בתנאים קשים, והתא המשפחתי הכולל אישה וחמישה ילדים, עומד על סף פרוק.

נאשם 1 הוא בעל מסעדה, שנקלעה לאחר מעצרו לקשיים, ומשפחתו שרוייה בחובות (ראה המסמכים ענ/3 וענ/4).

6.         נאשם 1 נשא דברו במסגרת הראיות לעונש וטען כי מצבו אף חמור יותר מהמתואר ע"י בא-כוחו. נאשם 2 טען שהוא נענש בכך שבמשך שלוש שנים הוא שמע בכלי התקשורת דברים שאינם משקפים את התנהגותו, והדבר גרם לו לסבל רב.