גזר דין בתיק פ 1163/05

הנאשם הועמד לדין על פי כתב האישום המתוקן המייחס לו את העבירות הבאות :

א. חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(1) +(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין);

ב .  הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין;

ג. פריצה לרכב לפי סעיף 413 ו' (סיפא) לחוק העונשין;

ד. נהיגה בפסילה לפי סעיפים 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961;

ה. נהיגה ללא רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970.  

לאחר הסדר טיעון שגובש בין הצדדים אשר הביא לתיקון כתב האישום הודה הנאשם בעובדות והורשע.  כתב האישום מלמד על העובדות הבאות: הנאשם, המתגורר דרך קבע בעיר רמלה, הגיע בתאריך 27.11.05 סמוך לשעה 04:00 לראש פינה יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה [להלן - האחר), כשהוא נוהג ברכב מסוג רנו קנגו [להלן - הרנו). הנאשם נהג ברנו מבלי שיש ברשותו רישיון נהיגה בר תוקף וכשהוא נמצא בפסילת רישיון נהיגה.  באותה עת בשכונת "הרחבה ד" בראש פינה, התפרץ הנאשם יחד עם האחר למשאית מסוג "איווקו" שחנתה שם באמצעות שבירת שמשת החלון. הם נכנסו למשאית במטרה לגנבה מבעליה. לאחר שהצליחו הנאשם והאחר להניע את המשאית הבחין בהם מתוך בית סמוך אדם המתואר בכתב האישום כ- ש.ב. אשר החל לצעוק לעברם בקול רם ושאל לפשר מעשיהם. כתוצאה מהצעקות ירדו הנאשם והאחר במהירות מהמשאית, עלו לרכב הרנו והחלו לברוח מהמקום בנסיעה מהירה כשהנאשם נוהג ברכב.

ש.ב יצא מביתו, נעמד על הכביש וסימן להם באמצעות פנס והידיים לעצור את הרכב, ואולם הנאשם בתגובה האיץ את מהירות נסיעתו והחל בנסיעה פראית לכיוונו של  ש.ב. בכוונה לדרסו ותוך התעלמות מסימניו ומקריאותיו  של ש.ב.. דריסתו של ש.ב. נמנעה רק כיוון שהצליח למלט את עצמו בקפיצה הצידה.

הנאשם המשיך בנסיעה מהירה ואולם לאחר שהגיע לקצה הרחוב המסתיים באין מוצא, שב על עקבותיו והחל לנסוע בפראות שוב לכיוונו של ש.ב. כל זאת במטרה לברוח מהמקום.  ש.ב. שוב סימן לנאשם לעצור וכשהבחין בו, הסיט הנאשם את רכבו והחל שועט במהירות ובפראות לכיוונו של ש.ב. בכוונה לדרסו ולגרום לו לחבלה חמורה.  כשהבחין ש.ב. שהנאשם ממשיך בנסיעה מהירה לכיוונו ועומד לסכן את חייו, שלף את נשקו האישי וירה לעבר הרכב מספר כדורים אשר לא פגעו באיש. הנאשם על אף הירי, המשיך בנסיעה לכיוון ש.ב., פגע בו בעוצמה ודרס אותו ולאחר מכן המשיך בנסיעה פראית ומהירה.

בשעה 07:00 לערך אותר הרנו בכפר טובא, ובסמוך לו בתוך בית אותרו הנאשם והאחר. לאחר שהשוטרים נכנסו לבית וניסו לעצרם, החלו השניים בבריחה רגלית מהבית, כאשר האחר מחזיק חפץ שנחזה כאקדח, במטרה להימלט ולהכשיל את השוטרים מלבצע את תפקידם. לאחר מרדף רגלי ממושך, במהלכו קראו השוטרים לשניים לעצור ואף ביצעו ירי באוויר, נעצר הנאשם ואילו האחר נמלט.

נטען כי במעשיו האמורים ניסה הנאשם לפגוע וכן פצע אדם וגרם לו לחבלה חמורה והטיל בו נכות או מום שלא כדין, הפריע לשוטרים במילוי תפקידם, הסתייע ברכב לביצוע פשע, פרץ לרכב בכוונה לבצע גניבה או פשע ונהג ברכב כשהוא בפסילה, ללא רישיון רכב בתוקף וללא ביטוח רכב תקף.

בעובדות אלה הודה, כאמור, הנאשם. לבקשת הסנגור הוזמן תסקיר שירות המבחן ונקבע דיון לטיעון לעונש ליום 23/4/06. אך ביום הדיון, משלא הוגש התסקיר, הודיעו הסניגור והנאשם כי הם מוותרים עליו ויטענו לעונש על סמך כתב האישום ויתר הנסיבות.

ב"כ המאשימה טוען כי מדובר במקרה חמור שבו לא רק שהנאשם נהג ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח וכשהוא בפסילה, ולא רק שבצע בשעת לילה מאוחרת פריצה למשאית במטרה לגנוב אותה, הרי לאחר שאזרח מהשכונה הפתיע אותו, הנאשם פגע בו במתכוון באמצעות הרכב. הפסיקה הכירה מזמן ברכב כנשק פוגעני. מדובר גם בעבירות רכוש חמורות שגם הן הפכו לתופעה נפוצה במדינה. התובע מוסיף שבשנים האחרונות נוטה בית המשפט העליון להחמיר בעונשים על עבירות המבוצעות בכביש תוך סיכון אנשי חוק או אזרחים אחרים. עוד טען התובע כי לחובת הנאשם הרשעות תעבורה רבות [14 הרשעות], כי נפסל מלהחזיק רישיון נהיגה 5 פעמים למרות שהוא נוהג רק משנת 2000. בתחום הפלילי המובהק יש לחובתו שתי הרשעות קודמות, האחת בגין עבירת רכוש [גניבה] והשנייה בגין עבירות של תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש, היזק לרכוש והפרעה לשוטר ואיומים.

בסיכום, ביקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר לתקופה ממושכת שמידתה 10 שנות מאסר בפועל, קנס ופסילת רישיון נהיגה.

ב"כ הנאשם טען שבעקבות תיקון כתב האישום החומרה שבכתב האישום פחתה ונמוגה לאחר שהעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפקרה לאחר פגיעה הושמטו. הוא מוסיף כי מעיון במסמך הרפואי שהוגש בעניינו של ש.ב. עולה כי מדובר בחבלה קלה שגרמה אך שפשוף באורך 10 ס"מ. עוד טען הסניגור כי יש להתחשב לטובת הנאשם בכך שחסך מזמן בית המשפט עת הודה בעובדות כתב האישום. הנאשם מביע חרטה על מעשיו וטוען כי למד את הלקח מהמעצר הממושך בתיק הזה. עוד טען הסניגור כי אין לנאשם עבר פלילי מכביד. מדובר באיש בן למשפחה מרובת ילדים, המפרנס היחיד של משפחתו המונה 8 אחים ואחיות הגרים כולם בבית; הוריו גרושים והילדים מתגוררים כולם עם האם. בסיכום טען ב"כ הנאשם כי ישנה פסיקה לפיה אפשר לנקוט גישה מקלה יותר ממה שמציג ב"כ המאשימה. הסניגור ביקש להקל בעונשו של הנאשם ולהסתפק בתקופת המעצר שריצה עד היום.

לדעתי, לא יכול להיות ספק שהפרשה עצמה והן נסיבותיו האישיות של הנאשם מעמידות את המקרה כולו במדרג החמור של העבירות מסוג זה. מלכתחילה מטרת הגעתו של הנאשם לראש פינה היתה בכוונה לבצע עבירה פלילית חמורה של פריצה למשאית ולגנוב אותה. בכך טמון שורש הרע. מי שבא לבצע מעשה שכזה צריך לקחת בחשבון שהוא עלול להסתבך בשרשרת של עבירות שלא תמיד יש לו שליטה עליהם. הגעתו לראש פינה היתה כרוכה בנהיגה במכונית ללא רישיון ובזמן פסילה. נסיבה זו מצביעה על כך שהנאשם מזלזל בלי כחל וסרק בחוק ובפסקי הדין של בתי המשפט. משנתגלה דבר הפריצה למשאית והאזרח ש.ב. סימן לנאשם ולחברו לעצור, העדיף הנאשם לסכן חיי אדם, פשוטו כמשמעו, על ידי נסיון לדרוס את האיש ובלבד שיימלט מהמקום. נסיון הדריסה הזה נעשה פעמיים כשבפעם השנייה גם פוגעת המכונית בש.ב. ופוצעת אותו. זהו שיאה [השפל] של התנהגות עבריינית חמורה ומסוכנת. למען האמת לא מצאתי הרבה נקודות זכות לטובת הנאשם מלבד הודאתו בעובדות. הוא ויתר, מטעמים השמורים עימו על התסקיר, אך אני מוכן לצאת מהנחה כי מצבה הכלכלי של המשפחה הוא בכי רע. הנאשם בדברו האחרון לא מצא לנכון להתייחס כלל וכלל למקרה עצמו או להביע צער על תוצאות מעשיו, אלא אך אמר כי שם את מבטחו באלוהים. 

אכן, ישנה מגמה בפסיקת בית המשפט העליון להחמיר בעבירות מסוג זה, ונראה לי כי המקרה הזה מתאים לגישה זו. אמנם אינני סבור כי עונש מאסר בן 10 שנים בפועל כפי שהציע התובע הולם את נסיבות העניין, אולם ברי כי אין להסתפק בתקופת המעצר עד כה כפי שהציע הסניגור.

בהתחשב בכלל נסיבות המקרה כפי שפורטו לעיל, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.  מאסר לתקופה של 8 שנים מתוכן 5 לריצוי בפועל ו- 3 על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור באחת העבירות מסוג פשע שהורשע בהן בתיק זה ויורשע תוך התקופה או לאחריה. מתקופת המאסר בפועל תנוכה תקופת מאסרו המתחילה ביום 27.11.05.

ב.  אני מורה על פסילת הנאשם מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים אשר תצטבר לכל פסילה קיימת התלויה ועומדת נגדו. הפסילה תתחיל ביום שחרורו ממאסר.

ג. זכות ערעור לנאשם בתוך 45 יום.

ניתן היום כ"ט בניסן, תשס"ו (27 אפריל 2006) במעמד ב"כ המאשימה הנאשם ובא כוחו.

פ001163/05מירב   

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: