גזר דין בתיק פ 1160/04

חל איסור פרסום על כל פרט מזהה הקשור במתלוננת

השופטת ס. רוטלוי, אב"ד - ס"נ

1 .         הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של מעשה סדום - עבירה לפי סעיף 347(ב) ביחד עם סעיף 345 (א)(1) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), איומים - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין ותקיפה כדי לבצע פשע - עבירה לפי סעיף 381(א)(1) לחוק העונשין.

כל העבירות הללו בוצעו בלילה אחד, ה- 24.8.04, כלפי המתלוננת, שהיתה מיודדת עם הנאשם, אך לא היו לה עימו קשרים אינטימיים.

פרטי העבירות מפורטים בהכרעת הדין ולצורך גזר דין ייאמר רק, כי לאחר שהנאשם והמתלוננת בילו את הערב בשיחה ושתיה וישבו בגינה הסמוכה למקום מגוריהם, פעל הנאשם בתקיפות ובנחישות כדי לקיים יחסי מין עם המתלוננת אשר סרבה לו מלכתחילה. הנאשם לא בחל בשום אמצעי, שכלל את חניקתה, איום על חייה, הכאתה באגרופיו והפשטתה בכוח כשהוא איננו נענה כל העת לבכיה ולתחנוניה לחדול ממעשיו. הוא הכריח אותה, תוך משיכה בשערותיה למצוץ את איבר מינו וגם לאחר שניסתה לנשוך את איבר מינו הוסיף להכותה כך שאילץ אותה לבצע את מציצת איבר מינו שלא בהסכמתה ותוך כדי תקיפה ואיומים על חייה - כל זאת כשהוא משפיל אותה ומכנה אותה בכינויים שונים.

2 .         הכרעת הדין ניתנה עוד ביום 2.3.06. הטיעונים לעונש נדחו שוב ושוב לבקשת ב"כ הנאשם על מנת להכין את טיעוניו, שכללו הגשת חוות דעת של הפסיכיאטר ד"ר איליה רזניק. בנוסף לעדותו של עד זה, העידו מטעם הנאשם אשתו ואימו.

ד"ר רזניק הגיש שתי חוות דעת, האחת מיום 3.7.06, לפיה, על פי בדיקות מסוכנות שערך לנאשם, רמת הסיכון לרצידיביזם מיני ולאלימות היא נמוכה מאוד (עמ' 7 לחוות הדעת). חוות דעת זו יצאה מן ההנחה, כי הנאשם לא השתמש בעבר בסמים או באלכוהול, כאשר מידע זה התקבל מהנאשם, מאשתו ומהוריו.

ביום 19.11.06 הוגשה השלמה לחוות הדעת, שבה נטען, כי על פי מידע חדש ונוסף, התברר לד"ר רזניק, שבעברו גילה הנאשם נטיה לשתיית משקאות אלכוהוליים, לעיתים קרובות ובכמויות מופרזות אך ללא שימוש מאסיבי בתקופות ממושכות. כמו כן, בעברו של הנאשם עבירות של גניבה, מעשה מגונה בפומבי ונסיון לתקיפת שוטר משנת 2001 - מידע שלא היה ידוע קודם לכן לבודק. לדבריו, הרישום הפלילי הקודם נבע מהתנהגות חריגה בזמן שכנראה היה שתוי, אך אין בכך כדי לשנות את מסקנתו שלא מדובר בהיסטוריה של אלימות.

בעדותו בבית המשפט, הסתבר, כי הערכת המסוכנות שנערכה על ידו, אינה מבוססת על כלים המוכרים בארץ ומכל מקום, לא הוגשו מטעמו חוות דעת מרובות בענין זה. כמו כן הוברר, כי למעשה, בפגישות, שקיים עם הנאשם ובני משפחתו, עובר להגשת חוות הדעת הראשונה, לא נמסר לו מידע מדוייק, כולל מידע הקשור בעברו של הנאשם. עוד התברר, כי התמריץ להשלמת חוות הדעת עלה משיחותיו עם הסניגור בעת שהתכונן למתן עדותו לאחר מתן חוות הדעת הראשונה, וכן, שגם לאחר ששינה את חוות הדעת באשר לשימוש הנאשם באלכוהול וקבע שאין לנאשם ירידה תיפקודית בביתו ובעבודתו, הוא עשה זאת שוב על יסוד מידע של בני המשפחה מבלי לבדוק אם גם הפעם לא מוצג לו מידע שיקרי.

הארוע, שבגינו הועמד הנאשם לדין בשנת 2001, שכלל הטלת מימיו בקב"ט לאחר שנדרש לשלם עבור בקבוק בירה בסופרמרקט, כונה על ידי המומחה כ"מעשה קונדס", ולכן הוא לא נלקח בחשבון בעיניו כפרמטר כלשהו המצביע על מסוכנות.

אימו ואשתו של הנאשם ביקשו את רחמי בית המשפט, בעיקר לנוכח מצבו הקשה של ילדם של בני הזוג החולה במחלה קשה ולנוכח מצבם הקשה של הורי הנאשם הנאלצים לתמוך בנכדם. כמו כן, תארו את הנאשם כאדם שמעולם לא נקט באלימות כלשהי כלפי מישהו ממשפחתם והארוע עצמו נתפש על ידם כארוע חריג ויוצא דופן בחייו, שהיו עד אז נורמטיביים.

3 .         באת כח המאשימה מבקשת כי נטיל על הנאשם תקופת מאסר ארוכה בנוסף למאסר מותנה ולפיצוי המתלוננת.

חומרת המעשים נובעת, לדבריה, מהתרחשותם לאורך זמן - כשעתיים, תוך שימוש באלימות ותוך ניצול לרעה של האמון שרחשה המתלוננת לנאשם איתו היתה מיודדת מזה זמן רב. האירוע התרחש במקום חשוך ומבודד - מה שהעצים את תחושת חוסר האונים שלה. ככל שהמתלוננת הביעה התנגדות ובכתה כך הסלים הנאשם את מעשיו וגרם לה בסופו של דבר למצוץ את איבר מינו מבלי שרצתה בכך, זאת מתוך חשש לחייה.

על מצבה הנפשי הקשה של המתלוננת מיד לאחר האירוע נשמעו עדויות במהלך שמיעת הראיות. הנאשם לא חס עליה גם במהלך שמיעת הראיות וחייב אותה לעמוד מולו ולחוות מחדש את המעשים.

לדברי ב"כ המאשימה, אין להתייחס לחווה"ד של ד"ר רזניק, שהיתה מבוססת על מידע שיקרי של הנאשם אשר לפי דברי המומחה, נטה למינימליזציה ולהכחשה של השימוש באלכוהול - מה שמשליך גם על שימוש בהגנות אלה לצורך הצגתו כבלתי אלים וכבלתי מסוכן מינית.

באת כח המאשימה מבקשת, כי לא יינתן משקל רב לנסיבותיו האישיות של הנאשם וכי בנוסף למאסר המבוקש, יופעל המאסר המותנה שהוטל עליו בשנת 2001 במצורף למאסר בגין תיק זה, כמו גם התחייבותו לתשלום 3,500 ש"ח.

כאן ראוי לציין, שהמתלוננת סרבה להכנת תסקיר נפגעת עבירה בעניינה, שכן לאור הזמן הרב שעבר היא ביקשה לשכוח את האירוע ולא לחוות אותו מחדש באמצעות הכנת התסקיר.

4 .         ב"כ הנאשם ביקש, כי ניראה במעשיו של הנאשם אירוע חד-פעמי וחריג לחייו, קודם לאירוע, שלמעט אותה תקרית בשנת 2001 היו נורמטיביים. מדובר באדם, שמאז עלייתו ארצה בשנת 1998, עבד למחייתו ופירנס את בני משפחתו (הוגשו אישורים). הוא כבר עצור מזה תקופה ארוכה ובתקופה זו עשה מאמצים להתקדם ואף הפך לעוזר הוראה במסגרת השב"ס (הוגשו תעודות הערכה). לנאשם ילד הסובל מעיכוב התפתחותי ומאפילפסיה וזקוק להשגחה וטיפול מתמיד של ההורים. ב"כ הנאשם ציין, כי אין לראות בנאשם, על יסוד הרשעה חד-פעמית משנת 2001, אדם המסכן את הציבור, ובוודאי שאין לראות בו עבריין מיני רק בשל הטלת מימיו בפומבי - פעם אחת - מעשה שכונה בכתב האישום כמעשה מגונה בפומבי, על אף שאין לו קונטקסט מיני.

ב"כ הנאשם הביע צער על כך שהנאשם בחר לנהל את תיק הראיות עד תומו, חרף ראיות, שהצביעו על הפללתו, וביקש לראות בביצוע עבירת המין כלפי המתלוננת שהיתה מכרה, אירוע חמור פחות מאשר לו היתה היא קורבן מזדמן - עובדה שהיתה יכולה להצביע על מסוכנותו.

ב"כ הנאשם הצביע על הראיה המפלילה, שהיא שיחה מוקלטת בין הנאשם לבין המתלוננת, כעל שיחה ממנה ניתן לעמוד על חרטתו של הנאשם מיד לאחר שהמתלוננת הגישה את תלונתה במשטרה ועל אהבתו אליה, כמו גם על רצונו לשאת באחריות על מעשיו, לפצותה ואף לז;ות אותה בטיפול פסיכולוגי ובטיול.