גזר דין בתיק פ 1158/07

הנאשם, כבן 27 שנים, הורשע על בסיס הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש לבית המשפט ביום 12.2.08, בעבירה לפי סעיף 144(ב'2) - עבירות בנשק, לפי חוק העונשין תשל"ז - 1977.

סוכן משטרתי מוסווה התקשר אל הנאשם על פי הנחיות המשטרה וביקש לקנות ממנו רימוני רסס. השניים סיכמו כי הנאשם ימכור לו רימון אחד בתמורה לסך 500 ש"ח וכי העסקה תתבצע בכפר מגוריו של הנאשם, כפר מג'אר. ואכן - השניים נפגשו והסוכן קיבל רימון רסס מס' 26 שמקורו באדם אחר באמצעותו ובתיווכו של הנאשם.

הודאתו של הנאשם בעבירות דלעיל באה במסגרת הסדר טיעון לפיו המדינה תטען לענש ראוי בן 12 חדשי מאסר בפועל ואילו ב"כ הנאשם יטען ככל שיראה לנכון לענין הענישה. כן הוסכם לעתור להטלת מאסר על תנאי וקנס על פי שיקול דעת בית המשפט.

הדיון נדחה לשם קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן ואכן תסקיר כזה נתקבל עובר לטיעוני הצדדים לענין הענישה.

מן התסקיר עולה כי המדובר ברווק המתגורר עם הוריו בשכונת החיילים המשוחררים בכפר מג'אר, סיים 10 שנות לימוד, שירת בצה"ל כשנה וארבעה חדשים עד ששוחרר מטעמי בריאות ועוסק לפרנסתו בקבלנות לעבודות חקלאיות וכריתת עצים.

הנאשם בן רביעי להוריו בסדר הלידות מתוך שבעה ילדים.

אבי הנאשם שירת כאיש מג"ב שנים לא מעטות עד שנפגע וכיום עובד כשומר.

הנאשם טען בפני קצינת המבחן כי במסגרת שירותו הצבאי נפגע ע"י שלושה בחורים ערבים וכי בעקבות פציעתו לא נמצא לו תפקיד בצבא, הוא ביצע עריקות ולאחר מכן שוחרר עקב "בעיות רפואיות".

בפני שירות המבחן לא נטל הנאשם אחריות על המעשים בהם הודה בפני בית המשפט. בבית המשפט עובר לטיעון לענש מסר הנאשם כי הוא מכיר באחריותו.

קצינת המבחן חיוותה דעתה כי מדובר בבחור צעיר בעל יכולות ורבליות וקוגנטיביות נמוכים ובעל דימוי וערך עצמיים נמוכים, משתמש במנגנוני הגנה של השלכה. כך השליך את התנהגותו מול הצבא על הצבא וכן השליך את העבירה דעסקינן על הסוכן המשטרתי.

קצינת המבחן מסרה כי, בהעדר נטילת אחריות בפניה ובהעדר ביטוי של נזקקות וקשר טיפולי אין בידי השירות לבוא בכל המלצה בעניינו.

ב"כ המדינה עתרה במסגרת הסדר הטיעון להטלת מאסר בפועל בן 12 חדשים תוך ציון חומרת המעשים לרבות אפשרות הגעתו של הנשק לידיים שיעשו בו שימוש מסוכן.

ב"כ הנאשם פירט באשר למצבו המשפחתי והאישי, לרבות הקורות אותו בשירותו הצבאי כאמור לעיל ולרבות מצבו הנפשי כעולה מהתעודה הרפואית שהוגשה וכן את היותו נעדר הרשעות קודמות ומי שפתח עסק עצמאי לפני חדשים מספר. עוד הדגיש, כי מעשה עבירה נעשה על פי יזמתו של הסוכן המשטרתי אשר פיתה את הנאשם לכך ואת העובדה שהנאשם עסק בתיווך ומעורבותו התבטאה בכך שקיבל את הרימון מאחר לשם העברתו לסוכן וכך עשה. כמו כן, היפנה לכך שהעבירה בוצעה כ- 5 חדשים לפני שהנאשם נעצר וכי עד מעצרו המאוחר שנדחה על ידי המשטרה מסיבותיה שלה, לא הסתבך בכל עבירה נוספת כפי שלא עשה כן קודם למעשה.

לדעת ב"כ הנאשם ניתן להסתפק בהטלת מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.

ב"כ הצדדים הביאו בפני פסיקה התומכת, לדעתם, בטיעוניהם.

הפסיקה שהוגשה מטעם ב"כ המאשימה נוגעת למעשים שחומרתם עולה לאין ערוך על אלה של הנאשם כאן.

מאידך, הפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הנאשם כוללת במרביתה עבירות של החזקת נשק ללא גוון של העברתו בדרך כזו או אחרת, מה שאין כן כאן. חלקה הקטן מתייחס אכן לעבירה דומה אך המדובר בפסיקה מלפני שנים לא מעטות. אין כמעט צריך לומר כי בנסיבות השנים האחרונות ניכרת בפסיקה החמרה בעבירות מן הסוג דעסקינן וכי הפסיקה דהיום נוקטת, לבד ממקרים חריגים שבחריגים, בהטלת ענשי מאסר לריצוי בפועל ממש.

כך אף אני סבור כי אין להימנע מהטלת מאסר לריצוי בפועל אם כי, בנסיבותיו האישיות של הנאשם, יש לקבוע את אורכה של תקופת המאסר בהתאם.

לאחר ששקלתי בכלל הנסיבות אני מחליט לגזור לנאשם את הענשים הבאים: