גזר דין בתיק פ 1135/05

1.         הנאשם הואשם ע"פ כתב האישום שבתיק זה בעבירות של: הפקרה אחרי פגיעה, גרם חבלה חמורה שלא כדין, נהיגה ברשלנות, סטיה מנתיב נסיעה ואי עצירה ואי הזעקת שירותי הצלה למקום התאונה.

            לאחר שמיעת ראיות, זוכה הנאשם מהעבירה של גרם חבלה חמורה שלא כדין, והורשע בכל שאר העבירות בהן הואשם.

            עובדות המקרה ונסיבות ביצוע העבירות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, כך שאין עוד צורך לחזור ולפרט את העובדות ואת הנסיבות.

2.         בטרם נשמעו טענות הצדדים לעונש, נעתרתי לבקשת הסניגור והוריתי על קבלת תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם.

            מתסקיר המבחן עולה כי, הנאשם מקבל על עצמו אחריות לביצוע העבירות, אם כי בשיחת קצין המבחן עמו בלט קושי מבחינה נפשית לכך שהנאשם יתבונן בעולמו הפנימי, ע"פ התרשמות קצין המבחן, הנאשם חש אחריות וכאב נוכח התוצאות הקשות של התאונה, הביע אמפטיה לקורבן ומתחבר לפגיעה הבלתי הפיכה שנגרמה לו, הנאשם אף סיפר לקצין המבחן כי אחרי התאונה התקשה לחזור לתפקוד מלא למשך תקופה ארוכה וסבל מנידודי שינה והתקפי חרדה, ולטענתו פנה לטיפול פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש בנצרת עילית, וטופל בתרופות, אולם הנאשם מתקשה להסביר את הסיבות שגרמו לתאונה.

באשר לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, עולה מתסקיר המבחן כי הנאשם הינו בן 23, רווק, שבעברו עבד בעבודות חשמל ולאחר מכן רכש מקצוע של מסגר וכיום הוא עובד שכיר כאפסנאי בבתי זיקוק בחיפה, ועוזר בפרנסת משפחתו. אין לנאשם הרשעות קודמות בעבירות בפלילים.

לסיכום, מציין התסקיר כי מבלי להתעלם מחומרת העבירה הקשה ובהתחשב בגילו הצעיר ועברו הנקי של הנאשם, ממליץ שירות המבחן כי במידה ויושת עליו עונש מאסר שיהיה ניתן להמירו בעבודת שירות, להורות על העמדתו במבחן למשך שנה, כאשר במהלך המבחן תיבדק האפשרות לשלבו בקבוצה טיפולית לנהגים דורסים המתקיימת בשירות המבחן בחיפה.

3.         בטיעוניו לעונש, ציין ב"כ המאשימה כי בבוא בית המשפט לגזור את דינו של הנאשם, יש להתחשב הן בגרימת התאונה ותוצאותיה, והן בעניין ההפקרה. כן טען ב"כ המאשימה כי בתי המשפט בהרבה מגזרי הדין קבעו כי יש להחמיר בענישה בגין עבירות שגרמו לתאונות דרכים. עוד ציין ב"כ המאשימה את חומרתה של עבירת ההפקרה, בה הורשע הנאשם, שעונשה המירבי הקבוע בחוק הינו 9 שנות מאסר.

עוד ציין ב"כ המאשימה כי לחובתו של הנאשם 5 הרשעות קודמות בתחום עבירות התעבורה, כאשר שלושה מהן הן עבירות טכניות, ושתיים עבירות חמורות, האחת הינה עבירה חמורה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, והאחרת הינה סטייה מנתיב הנסיעה.

ב"כ המאשימה ציין כי ע"פ דין לא ניתן להטיל צו מבחן על מי שהורשעו בעבירת הפקרה.

לסיכום, ביקש ב"כ המאשימה להטיל עונש שישקף נכונה את נסיבות האירוע והתוצאות החמורות של התאונה, ע"י השתת עונש מאסר לריצוי בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי, פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לצמיתות או לפחות לתקופה ארוכה, וכן פיצוי לקורבן או קנס.

ב"כ המאשימה הגיש אסופה של פסקי דין של בימ"ש עליון שם הוטלו בגין עבירות של גרימת מוות ברשלנות והפקרה, מאסרים בפועל למספר שנים.

4.         מנגד, טען הסניגור כי הנאשם הינו צעיר, יליד 22/9/83, ובעת אירוע התאונה היה כבן 22 שנים, הנאשם הצליח בכוחות עצמו לרכוש לעצמו מקצוע ובהיותו הבן הבכור, מוטל עליו נטל פרנסת משפחתו, במיוחד לאור מצבו הרפואי של אביו, שהינו נכה בשיעור של 60% לצמיתות, ונזקק לטיפולים רפואיים לעתים תכופות.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר המבחן ולנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו שם ולעובדה שהנאשם נטל אחריות, הביע אמפטיה לקורבן והתחבר לפגיעה הקשה שנגרמה לו. הסניגור הצביע על כך שכתוצאה מהפגיעה בקורבן, מתקשה הנאשם עד היום לתפקד בצורה רגילה, ואף נזקק לטיפול פסיכיאטרי.

עוד טען הסניגור לקולא כי הנאשם הינו אדם נורמטיבי שאין לגביו רישום פלילי כלשהוא.

עוד טען הסניגור כי משפחת הנאשם נמצאת במצב כלכלי קשה לאחר שלפני זמן מה ביתם נשרף ונאלצו להלוות כספים כדי להכשירו מחדש למגורים.

הסניגור טען כי שליחתו של הנאשם לריצוי מאסר בפועל הינה מבחינתו ומבחינת המשפחה "גז"ד מוות".

לסיכום, ביקש הסניגור לאמץ את המלצות שירות המבחן, ולהימנע משליחתו של הנאשם למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, כן ביקש כי עונש הפסילה שיוטל עליו יהיה פחות משנה.

5.         המעשים שבביצועם הורשע הנאשם הינם חמורים ביותר. הנאשם אשר נהג ברכבו בדרך בינעירונית סטה מנתיב נסיעתו, נסע בשול הדרך הימיני, ופגע במתלונן, מבלי שיבחין בו קודם לכן, דבר המצביע כל רשלנות בדרגה גבוהה.