גזר דין בתיק פ 1047/04

א.         כללי

בהכרעת דין מיום 1.2.06 הורשעו שני הנאשמים, לאחר שמיעת ראיות בעבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה , בהתאם לסעיף 332 (3) לחוק העונשין תשל"ז - 1977 .

נסיבות ההרשעה המפורטות  בהכרעת הדין ואין בדעתי לחזור עליהן פעם נוספת.

רק אציין בקצרה, כי השניים הורשעו בכך  שבלילה שבין 12.2.04 ל- 12.3.04 , לאחר חצות או בסמוך לכך, יידו השניים אבנים לעבר מכונית פרטית ובה שני נוסעים, אשר חלפה בסמוך לביתו של הנאשם מס' 2 . מפגיעת האבנים, נגרם נזק לכלי הרכב.

ב.         טיעוני המאשימה לעונש

לטענת המאשימה , העבירה בה הורשעו הנאשמים על פי אופיה ובנסיבותיה וראיה לכך ניתן למצוא בעונש המקסימלי של 20 שנות מאסר, אשר קבע המחוקק בעטיה.

חומרתה של העבירה , נובעת מן התוצאות החמורות עלולות להיגרם בעטיה של ההתנהגות המפורטת בסעיף 332 לחוק ומן הכוונה המיוחדת המיוחסת למי שמנסה לגרום לתוצאות אלה.  עם זאת, התקיימות יסודות העבירה , אינה מותנית בתוצאה.

המאשימה מפנה אצבע לכך,כי הנאשמים בחרו לנהל את הגנתם לאחר שמיעת ראיות  עד תום.

לשיטת המאשימה, משבחרו הנאשמים לנהל כך את הגנתם, אינם זכאים לטעון  להקלה, אשר ניתנת בדרך כלל למי שמודה בפתח משפטי, חוסך מזמנו של ביהמ"ש , חוסך את הצורך בהבאת עדים ומביע חרטה על מעשיו ואימפתיה לקורבן.

התביעה טוענת , כי הנאשמים אף לא יוכלו לזכות להקלה בגין הזמן הרב אשר חלף מאז ביצוע המעשים , שכן דחיות הדיונים נגרמו בעיקר בעטים.

עוד מפנה התביעה את האצבע להרשעותיהם הקודמות של הנאשמים. לחובת הנאשם מס' 1 נרשמו לא פחות מ-13 הרשעות קודמות בעבירות של אלימות, לרבות תיגרה הגורמת חבלה של ממש, תיגרה במקום ציבורי, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר , תקיפת שוטר ועוד כהנה עבירות של אלימות או עבירות נגד רכוש.

לחובת הנאשם מס' 2 , 6 הרשעות קודמות, גם הן עבירות מסוגים אלה .  הנאשם מס' 2 אף ביצע עבירות לאחר שהוגש כתב האישום דנן נגדו.

הנאשם מס' 2 , הינו אסיר , אשר בקשתו לשחרור מוקדם נדחתה , כאשר וועדת השחרורים ממתינה לגזר דין זה, שיהא בו אולי, כדי ללמד על מסוכנותו.

עברם הפלילי המכביד של שני הנאשמים מטה את הכף לחומרא.

ב"כ המאשימה , מפנה את האצבע לפסיקה מן העת האחרונה, שעניינה עבירות אלימות , ובהן קבע ביהמ"ש, כי יש להילחם מלחמת חורמה בתופעות האלימות שהפכו לנגע בחברה.

על כן עותרת המאשימה , כי יושתו על הנאשמים עונשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לנאשמים.

עוד עותרת המאשימה , כי יופעל נגד הנאשם מס' 1 עונש מאסר מותנה  בר הפעלה בגין עבירות אלימות. לטענת המאשימה, העבירה בה הורשע הנאשם מחייבת את הפעלת העונש, שכן תקופת התנאי הוארכה על ידי בימ"ש זה.

ג.          טענות הסניגורים וראיות לעונש

סניגורו של הנאשם מס' 1 מביע בטיעוניו את צערו על כך שהנאשם הורשע , תוך שהוא משלם מס שפתיים, לפיה מכבד הוא את הכרעת הדין.