גזר דין בתיק פ 1021/05

הנאשם שבפני הודה והורשע בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977.

לפי עובדות כתב האישום, הנאשם הגיע לסניף דואר בשכונת הר יונה בנצרת עלית, ניגש לפקידה שהיתה בסניף ואמר לה כי הוא צריך לקבל כסף.

הפקידה הלכה לחדר הכספת על מנת לבדוק האם הסכום המדובר נמצא בכספת.

בדלפק נותרה לשבת פקידה אחרת.

בעוד הפקידה שהלכה לחדר הכספת נמצאת שם ובודקת כאמור את הכספת, פתח הנאשם דלת צדדית בדלפק המפרידה בין הלקוחות לעובדים, ניגש לאותה פקידה שישבה בדלפק אחז בכוח בכתפה השמאלית, משך אותה לכיוון חדר הכספת כשהוא אומר לה ברוסית, " לכי לכי לשם".

כאשר הפקידה מחדר הכספת התקרבה אליו על מנת לחסום אותו, הנאשם דחף אותה ואת הפקידה השניה תוך שהוא מכה אותה בידו בצווארה ובצד שמאל של לסתה התחתונה.

הנאשם דחף את שתי הפקידות לקיר, הוציא חבילת כסף מהכספת הפתוחה באמרו "אין לי ברירה אני צריך כסף".

הנאשם נמלט מהמקום כשברשותו סך 29,580 ש"ח אותו גנב מהכספת, אך למזלו הרע נפל תוך כדי מרדף שניהלו אחריו אזרחים שחלפו במקום והוא נתפס והכסף התפזר.

תסקיר שירות המבחן מלמד כי הנאשם הינו כבן 43 שנה יליד אוקריאנה, בוגר אוניברסיטה במקצוע הנדסת מזון מאוניברסיטת קישינוב, ועלה לארץ בגפו בשנת 1992; במשך שנים עבד כ" שף" במסעדות שונות בארץ ובחו"ל.

הוא היה נשוי בעבר תקופה קצרה ויש לו בן כבן 20 מנישואין אלה.

בגיל 36 חלה במחלקת פרקינסון וסובל כתוצאה מכך מרעד חזק בגפיים העליונות והתחתונות.

לפי התסקיר, מחלתו פגעה בו קשות באופן פיזי ונפשי, והוא עושה מאמצים לשמור על תפקודו, הוא שקוע בתחושות ייאוש חוסר תקווה ואובדנות בשל החמרה במצבו.

מעבר להתייחסות הנ"ל, שירות המבחן מציין כי הנאשם לא איפשר לשירות המבחן להעמיק לעולמו הפנימי על מנת לברר מה הסיבות שהביאו להסתבכותו ועל כן התקשה שירות המבחן ליתן אבחנה בקשר לכך ולא בא בכל המלצה טיפולית לגביו.

עדי האופי שהובאו מטעם הנאשם, העידו שהנאשם היה אדם נורמטיבי לחלוטין ומעולם לא הסתבך ואין הם מבינים מה הביאו להסתבכות זו.

ב"כ המאשימה מציין כי נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו לעיל, אין בהם כדי לההצדיק הקלה בעונשו, נוכח חומרת העבירה וחומרת הנסיבות, ומצביע על פסיקה מחמירה בעבירות כגון דא, ומבקש להטיל עליו עונש מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם מדגיש את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את מחלתו הקשה, את התמכרותו לתרופות כפי שעולה מחומר רפואי שהוצג, את עובדת עברו הנקי והסתבכותו לראשונה בעבירה כזו בגיל 43.

הסניגור המלומד מציין את העדר המסוכנות של הנאשם, את עובדת שהותו של הנאשם במעצר בית, את עובדת הודייתו במעשה מיד עם מעצרו במשטרה, את דבר חרטתו, את דבר הודייתו בבית המשפט והחסכון בזמנו של בית המשפט.

הסניגור מציין כי כל הנ"ל ובעיקר נסיבותיו האישיות של הנאשם מצביעים על כך שאין להושיב את הנאשם מאחורי סורג ובריח ובמיוחד לאור הערת שירות המבחן כי הדבר עלול להביא להחמרה במצבו הנפשי.

הסניגור מפנה לפסקי דין אשר במקרים דומים הטילו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.