גזר דין בתיק פ 1016/06

1.         בכתב אישום מתוקן שהוגש ביום 5/7/2006 כנגד נאשם 1 (להלן - הנאשם) יוחסו לו העבירות הבאות:

א .         שיאת סכין שלא כדין - עבירה לפי סעיף 186(א) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין).

ב .         קיפה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 380+382(א)+29 לחוק העונשין.

2.         תחילה כפר הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המקורי, אך לאחר משא ומתן בין ב"כ הנאשם וב"כ המאשימה וטרם שמיעת העדים בתיק, הגיעו הצדדים להסדר לפיו חזר בו הנאשם מן הכפירה, הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

בהסדר אליו הגיעו הצדדים הוסכם שהטיעון לעונש יהיה פתוח ועוד הוסכם, כי בתסקיר המבחן תהא התייחסות לשאלה אם יש מקום לבטל הרשעתו של הנאשם ואם יש הצדקה לכך.

ב"כ המאשימה הוסיפה בענין זה כי התסקיר לא יחייב את המאשימה ובכוונתה לבקש מאסר בפועל.

3.         להלן התמונה העולה מכתב האישום המתוקן :

שני הנאשמים הם אחים.

בתאריך 27/1/2006 בשעות הערב שהה הנאשם בביתו של סרגיי דמיטרייב, המתגורר ברח' ארבל 2 בנצרת עלית (להלן - הדירה). בין היתר שהו בדירה באותה עת רפאל יעקובוב ולאוניד מוקובוז (להלן - לאוניד). בין הנאשם לבין אחר ששהה בדירה התפתח ויכוח במהלכו איים הנאשם על אותו אחר באומרו: "מה, אתה רוצה למות?". לאוניד התערב ואמר לנאשם שיחדל להשתמש במילה "למות". בתגובה איים הנאשם גם על לאוניד ואף קילל אותו. לאוניד הדף את הנאשם כדי להשתיקו ובעקבות כך עזב הנאשם את המקום בכעס, באומרו כי ישוב עם אחיו אשר "יטפל בכולם".

בסמוך לשעה 23:00 הגיעו שני הנאשמים לדירה כשנאשם מצויד במוט ברזל באורך של כ-25 ס"מ (להלן - המוט) ונאשם 2 מצויד בסכין מטבח בעלת להב של כ- 20 ס"מ (להלן - הסכין).

עת היו בדירה דקר הנאשם את לאוניד באמצעות המוט באוזן הימנית ונאשם 2 דקר את לאוניד באמצעות הסכין באזור הגב התחתון בצד שמאל וגרם לו לפצע בצורת "V" בגודל של 6-5 ס"מ.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם הובהל לאוניד לבית החולים שם נתפרו פצעיו.

4.         הרשעת הנאשם:

ראשית, ניצבת בפנינו השאלה האם יש לבטל את הרשעתו של הנאשם בעבירות בהן הודה ולהסתפק בענישתו ללא הרשעה.

בפסיקה נקבע כי נקודת המוצא היא כי ענישה בלא הרשעה הינה צעד חריג הננקט בנסיבות יוצאות דופן, כאשר עשויה להיווצר דיספרופורציה בולטת בין האינטרס הציבורי במיצוי הדין עם הנאשם בדרך של הרשעה, לבין הצורך ללכת לקראתו, בבחינת התייחסות לפנים משורת הדין, עקב נסיבות אינדיבידואליות מיוחדות לו.

במקרה שלפנינו, המליץ שירות המבחן שלא למצות את הדין עם הנאשם. אכן המלצתו של שירות המבחן היא המלצה מקצועית חשובה, אך יש גם לזכור כי: