גזר דין בתיק פ 1011/05

הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בתקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי ס' 382(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

האישום

1.         ביום 8.9.05 יצר סוכן משטרתי קשר טלפוני עם נאשם 1, וסיכם עמו על עסקת סמים בה ימכור נאשם 1 לסוכן 200 כדורי אקסטזי. לאחר מספר שיחות תיאום, נדברו השניים להיפגש ביום 11.9.05 בסמוך ל"שער החדש" שבעיר העתיקה בירושלים.

ביום המיועד ביקש נאשם 1 מנאשמים 2 ו-3 להצטרף אליו לפגישה עם הסוכן, ועל פי בקשתו אף הצטייד נאשם 3 בסכין. משהגיע הסוכן למקום המפגש, נכנסו שלושת הנאשמים לרכבו, והנאשם 1 שוחח עמו על העסקה. כעבור מספר דקות עלה החשד אצל הנאשמים כי ברכב מותקן מכשיר האזנה ולפיכך ביקשו מן הסוכן לצאת מן הרכב. הארבעה יצאו אל גינה סמוכה והמשיכו לשוחח על פרטיה של עסקת הסמים. בשלב מסוים אמר נאשם 2 לחבריו כי הוא חושד בסוכן, והודיע לסוכן כי בכוונתו לערוך עליו חיפוש אחר מכשיר הקלטה. הסוכן סירב לחיפוש והשלושה החלו להכות בו. שניים מן הנאשמים אחזו בכוח בידיו של הסוכן למניעת התנגדות, ואילו הנאשם השלישי חיפש בכיסיו. משניסה הסוכן להשתחרר מאחיזת הנאשמים, נשך נאשם 3 את ידו. נאשם 2 דחף את הסוכן בחוזקה בחזהו, ואז תפסו נאשמים 1 ו-3 את ידיו והפילוהו ארצה. הנאשמים המשיכו להכות את הסוכן במכות אגרוף, סטירות ובעיטות לעבר פניו וגופו, גם כשהיה על הרצפה, תוך שהם ממשיכים לערוך חיפוש אלים על גופו ובגדיו.

הנאשמים 1 ו-3 נטלו מהסוכן שני מכשירי טלפון ניידים והמשיכו לחפש בכיסיו אחר רכוש נוסף, תוך שהנאשם 3 סותם בידו את פיו של הסוכן אשר ניסה לזעוק לעזרה.

בשלב זה, שני שוטרים אשר הוצבו במקום לאבטח את הסוכן, קראו לנאשמים להפסיק להכות את הסוכן, אולם הנאשמים המשיכו במעשיהם עד שאחד השוטרים נאלץ לבצע ירי באוויר. הנאשמים 1 ו-3 זרקו את שני מכשירי הטלפון שנטלו מן הסוכן לשיחים סמוכים, ונאשם 3 ניסה להחביא את הסכין שבמכנסיו.

כתוצאה ממעשי הנאשמים נחבל הסוכן בפניו, בחזהו ובידיו.

הנאשם 1, יוסף סקאפי

2.         הנאשם 1 בן 24 ולו הרשעות קודמות בעבירות אלימות, שוד מזויין, פריצה לבניין, איומים, בריחה ממעצר ועוד.

על פי תסקיר שירות המבחן שהוגש לבית המשפט, הנאשם בן למשפחה בת 10 נפשות, מתגורר בשכונת סילוואן במזרח ירושלים, ועובד מזה כשלושה חודשים במאפיה. הנאשם למד 6 שנים שלאחריהן נשר מלימודיו. בהמשך עבד בעבודות מזדמנות, התקשה להתמיד ונגרר לחברה שולית. בעקבות הרשעתו בתקיפה הושם במעון נעול, ולאחר שחרורו עבד בעבודות שונות. הנאשם היה מכור לסמים, אך לטענתו נגמל מהם בכוחות עצמו. הנאשם נוטל אחריות חלקית לביצוע העבירה, ומתקשה להגיע לתובנות ביחס למצבו. יחד עם זאת, התרשם שירות המבחן כי קיים אצלו רצון להתפתחות חיובית ומאמצים לנהל אורח חיים תקין. לאור זאת, המליץ שירות המבחן לדחות את הדיון בעניינו של הנאשם למשך 4 חודשים לתקופת ניסיון טיפולי בשירות המבחן ולמעקב אחר ניקיונו מסמים.

הנאשם 2, מאזן אבו דיאב

3.         הנאשם בן 28 ולו גיליון הרשעות קודמות מכביד ביותר, המתחיל בשנת 1993, בהיותו נער, נמשך ברציפות עד היום ומונה עבירות רבות ומגוונות. הנאשם הורשע בעבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, סחר בסמים מסוכנים, שוד מזויין, תקיפת שוטר, גרימת חבלה, פציעה, פריצות לרכב, בריחה ממשמורת חוקית, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, התחזות כאדם אחר, הצתת רכב, ניסיון לקבלת דבר במרמה ועוד. בגין כל אלה נדון למספר תקופות מאסר. באחרונה שבהן נדון למאסר לתקופה של 60 חודשים, וכן ל-18 חודשי מאסר על תנאי. מאסר מותנה זה הוא בר הפעלה בתיק זה. בעת ביצוע העבירה נשוא אישום זה היה הנאשם אסיר ברישיון.

לפי תסקיר שירות המבחן  גדל הנאשם בנסיבות של עזובה פיזית, חינוכית ורגשית קשים ביותר, בגינם אימץ דפוסי התנהגות שוליים ועבריניים. דפוסים אלה באו לידי ביטוי במעורבותו החוזרת ונשנית בביצוע עבירות פליליות בגינן נדון לתקופות מאסר ממושכות.

הנאשם מצוי מעת מעצרו בקשר טיפולי-שיקומי עם יחידת של"מ לטיפול בנפגעי סמים, הכולל שיחות טיפוליות פרטניות ובדיקות שתן. בדיקות אלה מורות כי הנאשם נקי מסמים. הנאשם נוטל אחריות לביצוע העבירה ומביע צער וחרטה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מצוי בתהליך שינוי ושיקום חיובי מאוד הבא לידי ביטוי בגמילתו מסמים, השתלבותו בתהליך הטיפולי ואי מעורבותו בעבירות נוספות. הנאשם אף התארס ועומד להינשא בעוד כמה חודשים. שירות המבחן סבור כי שליחתו של הנאשם למאסר עלולה לגרום לנסיגה קשה במצבו ולקטיעת תהליך השיקום בו הוא מצוי, ולפיכך ממליץ להימנע מכך.

הנאשם 3, ג'יהאד מוסלמאני      

4.         הנאשם בן 21 ובעברו הרשעה בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והשתתפות בהתפרעות, אשר עבר בגיל 15, בגינן נדון למאסר לתקופה של ארבעה חודשים. עוד הורשע בגיל 18 בעבירה של החזקת אגרופן או סכין. הנאשם עובד כיום במסעדה בהרצליה פיתוח.

שירות המבחן מצא בתסקירו כי הנאשם, בבסיסו, הינו בעל מערכת ערכים נורמטיבית, ובעל רצון ושאיפה לנהל אורח חיים תקין, אשר באים לידי ביטוי בהשקעת מאמצים בהשתלבות בעבודה, תוך דאגה לפרנסתו ולפרנסת אמו. יחד עם זאת, מצא כי מצויים אצל הנאשם דפוסי התנהגות בעייתיים, ילדותיים ובלתי בשלים, הכוללים קושי בדחיית סיפוקים, ונטייה להתנהג בצורה אימפולסיבית ובלתי שקולה.

הנאשם נוטל אחריות לביצוע העבירה, ומסבירה כמשובת נעורים ושיקול דעת מוטעה. שירות המבחן התרשם כי להליכים המשפטיים השפעה אפקטיבית עליו תוך חידוד גבולות המותר והאסור. לאור גילו הצעיר של הנאשם, רקעו המשפחתי הקשה, ומאמציו לנהל אורח חיים תקין, ועל מנת למנוע חשיפתו לאווירה השלילית השוררת בין כותלי הכלא העלולה להחריף דפוסים אישיותיים בעייתיים, ממליץ שירות המבחן להימנע משליחתו למאסר בין כותלי הכלא.

טענות הצדדים