גזר דין בתיק פ 1/05

1.         הנאשם, המתגורר בשטחי הרשות הפלסטינאית, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירות כדלקמן: כניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב - 1952, התחזות כאדם אחר, עבירה לפי סעיף 441 לחוק העונשין תשל"ז - 1977, זיוף, עבירה לפי סעיף 418 רישא לחוק הנ"ל, שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק הנ"ל והפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק הנ"ל.  מכתב האישום עולה, כי נכנס לישראל שלא כחוק, מצא תעודת זהות, זייף אותה בכך שהוציא את התמונה המקורית והכניס במקומה את תמונתו והזדהה בפני שוטר באמצעות התעודה.

2.         לנאשם הרשעה קודמת וישנה מבית דין צבאי מתאריך 25.7.95 בגין עבירות התחזות כאדם אחר והפרעה לעובד ציבור.  התובע בטיעוניו לעונש ביקש למצות עימו את הדין ולגזור עליו עונש שלא יפחת מ - 8 חודשי מאסר, התואם את הרף העליון שבהסדר הטיעון, משום הסיכון הטמון בעבירות שב"ח, העבירות הנילוות והמצב הבטחוני הקשה שמחייב הרתעה.  הסניגור טען, כי מדובר בבחור צעיר כבן 27, עברו הפלילי אינו מכביד,  אחיו ואביו מתגוררים בישראל ברישיון בתל-שבע, שנכנס למטרות עבודה, הודה והביע חרטה כנה.  לטעמו, יש מקום להסתפק בעונש מאסר בפועל שלא יעלה על 4 חודשים כמתחייב מפסיקה  שהגיש. לנאשם ניתנה זכות המילה האחרונה. הוא טען, כי מוטל עליו עול פרנסת משפחה המונה 10 אחים המתגוררת בעזה, וכי מפאת המצב הקשה השורר בעזה נכנס לישראל למטרות פרנסה בלבד.

3.         הסניגור הסתמך בטיעוניו, בין היתר, על ערעורים מאוחדים שהגישה המדינה (ע.פ. 7401/03 וערעורים נוספים) שנדונו בבית המשפט המחוזי בירושלים בענינו של מוצבח סאלח ואח'. בית המשפט קבע, כי המשיבים לא הסתפקו בכניסה תמימה לכאורה לשטח מדינת ישראל וביצעו עבירות משמעותיות נוספות המתבטאות בשימוש בתעודות מזוייפות במטרה להטעות את אנשי החוק, שבאו לאכוף את איסור השהייה.  עוד קבע, כי אין צורך להכביר מילים על פוטנציאל הנזק והסכנה הטמונים בשוהים בלתי חוקיים אלה, היכולים לנוע בחופשיות ברחבי הארץ ולשמש כלי בידי אוייבים. כמו כן קבע, כי עבירות אלה מצדיקות ענישה ממשית ובתקופה קשה זו אין מנוס מהחמרה, שתממש את יסוד הגמול וההרתעה. בית המשפט מצא, כי הן בפסיקתו והן בבפסיקת בתי משפט השלום במחוז ירושלים עולה כי "העונש הממוצע" על עבירות דומות נע בין 5 עד 6 חודשי מאסר בפועל, וכי עונש זה נראה בעיניו הולם ומידתי, גם למי שבחיפוש אחר פרנסה אינו מהסס לעבור עבירות דומות.

4.         בפסק-דין בע.פ. 7437/04 מדינת ישראל נ. גאטס מוחמד ואח' סקר בית המשפט המחוזי בבאר-שבע פסקי-דין רבים, לרבות של בית המשפט העליון, בעבירות על חוק הכניסה לישראל, וקבע כי העונש הראוי לתושב שטחים שעבר על החוק, הינו 4 חודשי מאסר לריצוי בפועל, חרף נסיבות אישיות קשות, הודאה בעובדות, העדר  הרשעות קודמות או עבירות נילוות.  בית המשפט קבע גם כי מדובר בעבירה שהפכה "מכת מדינה", והחמרה בעונש תהווה אחד האמצעים לשרש את הנגע ולהרתיע עבריינים פוטנציאלים.  אגב, גם בית המשפט המחוזי בירושלים סבור, כי מדובר ב"מכת מדינה". ראה ע.פ. 8486/04 מדינת ישראל נ. ברוך קל.

5.         כשמדובר ב"מכת מדינה" שיקולי הרתעה גוברים על הנסיבות האישיות הרלוונטיות לנאשם.  יתרה מזו. הוא הוסיף חטא על פשע, בכך שזייף תעודת זהות מבעוד מועד, דבר המלמד על תכנון מוקדם, תעוזה ונכונות ליטול סיכונים.  הוא לא היסס להזדהות בפני שוטר באמצעות תעודה מזוייפת זו, דבר המשליך באופן ישיר על חומרת העבירות הנילוות שנעברו.  אכן, יש מקום להעביר מסר חד משמעי כדי להרתיע תושבי שטחים לבל יכנסו לישראל שלא כחוק, ובנוסף לבל יעברו עבירות נילוות כמפורט לעיל.

לאחר שהתחשבתי לקולא בהודאת הנאשם, בנסיבותיו האישיות, והעדר עבר פלילי משמעותי,  אני גוזר עליו את העונשים הבאים:

א.                     8 חודשי מאסר לריצוי בפועל שימנו מיום מעצרו 30.12.04.

ב.                     6 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור עבירות על חוק הכניסה לישראל, עבירות על סימנים ו' וז' לפרק יא' לחוק העונשין ועבירות כלפי שוטרים.

הודעה זכות הערעור.

ניתן היום י"ב ב אדר ב, תשס"ה (23 במרץ 2005) במעמד הצדדים.

000001/05פ  134 נורית היינה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: