גזר דין בתיק עפ 70787/04

השופטת אסתר קובו, אב"ד:

1.         ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון ( כבוד הש' פרגו), בת.פ. 1982/03, מיום 9.3.04, לפיו הורשע המערער במסגרת הודייתו בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 ביחד עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין- התשל"ז- 1977 ונגזרו עליו:

א.      6 חודשי מאסר בפועל;

ב.       12 חודשי מאסר על תנאי.

העובדות:

2.      ב- 7.9.02 הגיע המערער, יליד 1985 ואחיו, שלומי, למפגש עם המתלונן, בעניין חוב כספי, בצומת הרחובות כצנלסון- יוספטל בבת ים. עם הגיעם של המתלונן, המערער ושלומי לפגישה התפתחה ביניהם קטטה במהלכה פצע המתלונן את שלומי בידו, והמערער ושלומי פצעו את המתלונן בכך ששלפו את האולר שהביאו מראש, ובאמצעותו דקר המערער את המתלונן בירך ימין, ושלומי דקר את המתלונן בבטנו ובחזהו.

כתוצאה מהדקירות נגרמו למתלונן חבלות חמורות.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יוגש כתב אישום מתוקן בו יודה המערער ולאחר הרשעתו ישלח לשירות מבחן לקבלת תסקיר. בטרם הטיעונים לעונש התקבל תסקיר קצינת מבחן בו הומלץ לבטל את הרשעת המערער ולהסתפק בשעות של"צ.

בטיעוניה לעונש עתרה התובעת לעונש של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות, והסניגורית ביקשה להסתפק בעונש שהומלץ על ידי קצינת המבחן.

גזר הדין של בית משפט השלום

3.         השופט המלומד קבע כי אין מקום להימנע מהטלתו של עונש מאסר על המערער.

על פי פסק הדין תופעת האלימות דורשת התייחסות מחמירה מצד בית המשפט ועל כן יש להעניש בחומרה את אלו ההולכים בדרכה.

השופט הנכבד הביע פליאתו על המלצתה של קצינת המבחן וציין כי מדובר בעונש קל ביותר אשר אינו מתיישב הן עם מעשהו החמור של המערער והן עברו הפלילי של המערער אשר כולל רישומים פליליים החל מגיל 14.

אף את עמדתה של המדינה דחה השופט מתוך השקפה כי אלימות כה קשה המתנהלת במקום ציבורי צריכה להיענות בענישה מחמירה, ומבצעה צריך להימצא מאחורי סורג ובריח.

מן הצד השני שקל בית המשפט את הודאתו של המערער, את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות, את העונש אותו ביקשה התביעה ואת העובדה כי מדובר במאסר ראשון והטיל על המערער עונש מאסר של שישה חודשים שלא ניתן להמירו בעבודות שירות.

טענות המערער:

  4.       המערער והמשיבה טוענים בפנינו בהסכמה להטלתם של 6 חודשי עבודות שירות תחת

      העונש שהוטל על ידי  הערכאה הדיונית. באת כח המערער טוענת כי בית המשפט טעה

      משסירב לכבד את הסדר הטיעון בין הצדדים. לטענתה, נסיבותיו האישיות הקשות של

      המערער הן ששכנעו את התביעה ואת שירות המבחן להמליץ על עונש קל יחסית. היא  

      מדגישה כי המערער רק נגרר אחר אחיו, ומציינת כי העובדה שלא נעצר לאחר המקרה

      מעידה על כי לא נתפס כמי שמהווה סכנה לציבור. 

המשיבה חוזרת על עמדתה בפני הערכאה הדיונית וטוענת כי גם על פי התסקיר המעודכן שהוגש בעניינו של המערער, הענישה אותה דרשה בפני הערכאה הדיונית הינה סבירה והגיונית.

דיון

5.         נוכח הסכמתם של הצדדים על העונש והנסיבות שליוו את ביצוע העבירה וגזר הדין, אני סבורה כי יש להתערב בגזר דינה של הערכאה הדיונית ולהעמיד את העונש שהוטל על המערער על 6 חודשי עבודות שירות בלבד.

הערכאה הדיונית סברה כי נסיבות העבירה ועברו הפלילי של המערער מצדיקים הטלתו של עונש מאסר על המערער. בקביעה זו דחה בית המשפט, הלכה למעשה, את הסדר הטיעון עליו הוסכם בין הצדדים.