גזר דין בעניין גרימת מוות בנהיגה רשלנית

כתב האישום

הנאשם הורשע בביצוע עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית וזאת בהתאם להכרעת דין מיום 15.10.07, לאחר שנוהלה פרשת הוכחות ארוכה ומסועפת, במסגרתה נשמעו עדים רבים מטעם התביעה וההגנה.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ביום 23.12.05 בשעה 01.30 לפנות בוקר ברכב פרטי מסוג פולקסווגן פאסט מ.ר. 9311218 (להלן: "הפאסט") בכביש 40 מצפון לדרום במהירות של 144 קמ"ש לפחות. הכביש הינו כביש בינעירוני בו מותרת מהירות נהיגה מקסימלית של 90 קמ"ש (להלן: "הכביש").

הנאשם המשיך בנסיעה בכביש, והתקרב לצומת גינתון - כביש 40 עם כביש 443, שהינו צומת מואר בתאורת רחוב עם שדה ראיה פתוח לנאשם של 200 מטר לפחות (להלן: "הצומת") כשבכוונתו להמשיך ישר בצומת מצפון לדרום.

באותה עת נהג בכביש 443 מדרום לצפון פנחס אלבז ז"ל  כאשר לצידו יושבת חברתו רויטל זילברבוש ז"ל ברכב מסוג הונדה מ.ר. 1618335 (להלן: "ההונדה") והתקרב לצומת במטרה לפנות שמאלה בצומת בכיוון לוד.

בכיוון נסיעתה של ההונדה הראה הרמזור אור ירוק וזו החלה מבצעת פניה שמאלה ונכנסה לצומת.  הנאשם אשר כאמור נהג בפאסט במהירות של 144 קמ"ש לפחות, התכוון להכנס לצומת כאשר בכיוון נסיעתו הראה הרמזור אור אדום.

הנאשם, שהבחין בהונדה, נכנס לצומת תוך כדי בלימה והתנגש בעוצמה רבה במהירות של 131 קמ"ש לפחות, בדופן הימנית של ההונדה עם חזית הפאסט. כתוצאה מכך, נזרקה ההונדה לנתיב ימני לכיוון דרום, עברה את הצומת, עלתה על המדרכה ונעצרה ואילו הפאסט המשיכה וחצתה את הצומת לכיוון דרום ונעצרה בין שני הנתיבים.

 במעשיו אלו גרם הנאשם, בנהיגתו הרשלנית, למותם המיידי של פנחס אלבז ז"ל אשר היה בן 22 שנים במותו ורויטל זילברבוש ז"ל אשר היתה עת נגדעו חייה, בת 18 שנים בלבד.

הרשלנות המיוחסת לנאשם על פי עובדות כתב האישום הינה נהיגה במהירות מופרזת, כניסה לצומת באור אדום, כניסה לצומת בלתי פנוי, נהיגה שלא בהתאם לתנאי הדרך ונסיבותיה ונהיגה שלא בהתאם לנהיגתו של נהג סביר בנסיבות הענין.

רשלנות זו כאמור גרמה למותם של המנוחים.

טיעוני התביעה

התובעת בטיעוניה הפנתה את בית המשפט  לעובדה כי תיק זה, במובחן מתיקים רבים אחרים, עוסק ברשלנות אשר הינה בדרגה הגבוהה ביותר. רשלנות פושעת אשר קרובה ביותר לביצוע עבירת הריגה.

הנאשם נכנס לצומת באור אדום, במהירות מופרזת שלא פחתה מ- 131 קמ"ש בכניסתו לצומת.

הנאשם אשר לאורך כל ניהול המשפט לא נטל אחריות על מעשיו, גרם להתמשכות ההליכים ולסבל מתמשך לבני המשפחות האבלות.

התובעת הפנתה את בית המשפט  לעברו התעבורתי של הנאשם, אשר נוהג משנת 1997 והספיק לצבור לחובתו 9 הרשעות קודמות  כאשר 3 מהן הינן  הרשעות בגין נהיגה במהירות מופרזת !!!  ואף פעמיים נפסל הנאשם לנהיגה בגין נהיגתו במהירות מופרזת. כמפורט בגליון הרשעותיו, העבירה הקודמת והאחרונה של הנאשם בגין נהיגה במהירות מופרזת בוצעה 7 חודשים טרם מועד התאונה נשוא תיק זה.

לטענת התובעת, ואצטט דבריה: " הכתובת היתה על הקיר" והנאשם אשר לא השכיל להפנים חומרת העבירות אותן ביצע, ביצע עבירה של נהיגה במהירות מופרזת בפעם הרביעית כאשר תוצאתה של ביצוע עבירה זו הובילה לקיפוח חייהם של שני המנוחים.

הנסיבות החמורות העולות מעובדות כתב האישום והעובדה כי עסקינן במדרג הגבוה ביותר של הרשלנות בעבירת גרם המוות כאשר, לטענת התובעת, כפסע בינן לבין עבירת הריגה, יש בהן כדי להוביל באופן ישיר לתוצאה מתבקשת של הטלת רף הענישה המחמיר ביותר אותו קבע המחוקק.

לפיכך, עתרה התובעת, בשים לב לעברו התעבורתי והפלילי של הנאשם, שהורשע בעבירת סמים, כי בית המשפט יטיל על הנאשם, עונש מאסר בפועל לתקופה המקסימלית אותה ניתן להטיל על פי חוק, בצירוף פסילה בפועל  ארוכת שנים וקנס כספי וזאת בנוסף לעונשים מותנים - מאסר על תנאי ופסילה על תנאי.

התובעת המלומדת תמכה טיעוניה בפסיקה אותה הגישה לבית המשפט  והסבה תשומת ליבו של בית המשפט לעובדה כי עסקינן בשני קורבנות שהינם אנשים צעירים אשר קיפחו חייהם ועתרה כי בית המשפט  יתן משקל בגזר דינו אף לכך שהמדובר בשני קורבנות ולא בקורבן אחד, שקיפדו פתיל חייהם בשל רשלנות הנאשם.

דבר בני המשפחה ועדת האופי

במסגרת הטיעונים לעונש נשאו בני משפחת המנוחים דבריהם ועמדה בפני בית המשפט  האפשרות,  ולו הרגעית, להחשף לאישיותם הייחודית של המנוחים ולכאב העז של המשפחות השכולות, אשר אין לו מרפא.