גזר דין - ידויי אבנים

הנאשם, יליד 10/7/1997, הורשע על פי הודאתו בכך ששלוש הזדמנויות שונות יידה אבנים לעבר כוחות הביטחון וזאת בתקופה שבין 15/5/11 לחודש אוקטובר 2011.

התביעה הדגישה את החומרה והסיכון שמגלמת בחובה עבירת יידוי האבנים. התביעה טענה כי מדובר בתופעה חמורה וקשה אשר מסכנת את ביטחון האזור והדגישה שהנאשם חזר על מעשיו 3 פעמים, כשהראשונה הייתה במהלך הפגנה המונית, נסיבה לחומרה. התביעה הפנתה לפסיקת ביהמ"ש לערעורים, למקרים בהם נגזרו על נאשמים בני 13 וחצי ו-14 תקופות מאסר בפועל של חודשיים בגין עבירות של יידוי אבנים בהזדמנות אחת. לטענת התביעה, עונשו של הנאשם שיידה אבנים בשלוש הזדמנויות צריך להיות חמור יותר.

אחותו של הנאשם העידה על כך שאביו של הנאשם לקה בליבו וזאת לאחר שמצבו הרפואי הלך והחמיר בעקבות מעצרו של הנאשם. הסנגור טען כי מדובר בנער צעיר אשר לא היה מודע לחומרת מעשיו. הסנגור הדגיש כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו והודה בהם, גם בחקירתו במשטרה וגם בהזדמנות מוקדמת בביהמ"ש. כן הדגיש כי מדובר  בנאשם שמשפחתו מגלה אחריות וסובלת מאוד ממעצרו של הנאשם. הסנגור טען כי במקרה כזה, סיכויי השיקום של הנאשם גבוהים מאוד ויש לתת לו הזדמנות נוספת לחזור ללימודיו ולחייו הנורמטיביים לאחר שהוא נתון במעצר כבר חודשיים.

הנאשם בדברו האחרון הביע חרטה על מעשיו והתחייב שלא לחזור עליהם. אימו של הנאשם התחייבה אף היא לשמור על הנאשם ולפקח עליו.

ברור כי יידוי אבנים היא עבירה חמורה ומסוכנת. על כך איש אינו חולק. כמו כן, העובדה שהנאשם חזר על מעשיו מספר פעמים מהווה נסיבה לחומרה.

מול הנסיבות המחמירות עומדות נסיבותיו האישיות של הנאשם. ראשית מדובר בקטין כבן 14. ביהמ"ש העליון בהזדמנויות רבות חזר על העקרונות שצריכים להנחות את ביהמ"ש בענישת קטינים: העובדה כי קטין, ככל שהוא צעיר, כך אישיותו פחות בשלה והיכולת שלו לקבל החלטות מושכלות קטנה. כמו כן, הפגיעה בקטין כתוצאה ממעצר או מאסר ממושך גדולה מהפגיעה בבגיר ולבסוף סיכויי השיקום של קטין בדרך כלל טובים יותר (ר' ע"פ 5048/09).

את העקרונות האלו יש לשקול בכל מקרה לגופו אל מול חומרת העבירה והאינטרס הציבורי בהרתעה.

במקרה זה, התרשמתי כי הכף נוטה לכיוון של מתן משקל רב יותר לנסיבותיו האישיות של הקטין. מדובר בנאשם צעיר מאוד, אשר כבר בחקירתו במשטרה לקח אחריות על מעשיו והודה בכל המיוחס לו. הנאשם לקח אחריות על מעשיו פעם נוספת בפני ביהמ"ש והביע חרטה על מעשיו. משפחתו של הנאשם התייצבה כאיש אחד בביהמ"ש ואימו התחייבה לשמור ולפקח עליו. על כל אלו יש להוסיף את מצבו הרפואי של אביו, כפי שהעידה עליו אחותו של הנאשם.

בנסיבות המיוחדות שמניתי, אני סבורה כי ניתן לתת את הדגש על עונש מרתיע, צופה פני עתיד, ועל קנס כספי אשר יהווה דרך שבה המשפחה נוטלת חלק בלקיחת האחריות של הנאשם.

סוף דבר אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.                  62 הימים בהם נתון הנאשם במאסר בתיק זה יחשבו כמאסר לריצוי בפועל.

ב.                   8 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 4 שנים מיום שחרורו לא יעבור הנאשם עבירה בה הורשע בתיק זה או כל עבירה של יידוי חפצים.

ג.                    קנס כספי בסך 3,000 ש"ח  או 3 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד למועד שחרורו של הנאשם מן המאסר. מס' שובר: 0000746811.

זכות ערעור תוך 30 יום.

ניתן והודע היום, 01/01/12, בפומבי ובמעמד הצדדים.

__________   

                                                                                                                 שופטת