גזמאווי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב, זאת לאחר שהמבקש נפסל על ידי קצין משטרה למשך 30 ימים בגין חשד שביצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

כפי שעולה מחומר הראיות, בתאריך 28.2.14 בשעה 22:07, נתפס המבקש בשטח עפר בין כפר קרע לבסיס בא"ח גולני כאשר הוא נוהג בזמן פסילה.

מכאן, הבקשה שבפניי, במסגרתה עותר ב"כ המבקש להורות על ביטול איסור השימוש ברכב וזאת ממספר טעמים, ובין היתר, מהטעם שהמבקש לא ביצע את העבירה המיוחסת לו. לטענת ב"כ המבקש הרכב היה בעצירה מוחלטת, ואדם אחר נהג בו. בנוסף, טוען ב"כ המבקש כי יש לבטל את צו איסור השימוש ברכב, וזאת כדי לאפשר לאשתו של המבקש להסיע את ילדיהם לבתי הספר.

ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה. לטענתו, קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובתיק החקירה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

סעיף 57 (א) 2 לפקודת התעבורה קובע כדלקמן:

"היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב אישום נגד הנהג, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה לתקופה של 30 ימים".

בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

הרכב נלקח מבעליו בלי ידעתו ובלי הסכמתו.

מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57 א (א).......

בנסיבות המקרה שלפניי לא שוכנעתי כי המבקש ענה על אחד התנאים הקבועים בחוק.

עיינתי בחומר הראיות , ונחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה המבססות את החשדות המיוחסים למבקש. עיון בדוחות הפעולה של השוטרים מלמד כי במהלך סיור שגרתי, הבחינו שוטרים ברכב המבקש, כשהמבקש יושב בו בכיסא הנהג כשהרכב מונע. לאחר בירור במסוף המשטרתי הסתבר כי המבקש בפסילה. כפי שעולה מדוח הפעולה, הרכב נראה לראשונה במצב עצירה ועל כן הסתיימה הבדיקה בעניינו, ואולם מיד לאחר שעזב את המבקש, הבחין השוטר, רס"ל בנימין ניר, כי הרכב התחיל בנסיעה. לדברי השוטר, הוא חזר לרכב ותוך שמירה על קשר עין רצוף עם רכב המבקש סימן למבקש לעצור.

בהתאם לדוח הפעולה, כאשר נשאל המבקש מדוע הוא נוסע בזמן פסילה? השיב המבקש שהוא מצטער ורק נסע קצת.

יש לציין כי נסיבות ביצוע העבירה, גם הן מחזקות את התשתית הראייתית שקיימת בתיק לפיה המבקש ביצע את העבירה המיוחסת לו. המבקש נתפס לבדו, בשעה מאוחרת, בשטח כביש עפר המרוחק מביתו. במסגרת חקירתו במשטרה

( הודעה מס' 1), כשנשאל לפשר מעשיו, לא ידע המבקש להשיב על כך ואף לא נתן כל הסבר המניח את הדעת הכיצד הגיע הרכב למקום בו נתפס? מקום המרוחק כאמור מביתו.

באשר לטענת ב"כ המבקש לפיה אדם אחר נהג ברכב. טענה זו תתברר במסגרת התיק העיקרי. במהלך שמיעת הראיות תיבחן עדותו של אותו אדם אחר, וינתן לה המשקל המתאים ביחס לראיות אחרות הקיימות בתיק.

עברו התעבורתי של המבקש כולל 43 הרשעות קודמות. עברו זה בצירוף החשד לביצוע העבירה נשוא בקשה זו – נהיגה בזמן פסילה, די בהן כדי לבסס את מסוכנותו של המבקש כלפי ציבור המשתמשים בדרך.

בנסיבות אלו, ומשקבעתי כי קיימות ראיות לכאורה, וכן עילת מסוכנות, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת הקצין המשבית.

אשר על כן, הבקשה נדחית.