גזאווי ואח' נ' משרד הפנים

פסק דין

בשנת 1997 נכנס העותר 1 לישראל כדין באמצעות דרכון אתיופי.

יאמר במאמר מוסגר כי העותר נולד טרם כינונה של מדינת אריתראה ומאחר והוא נולד והתגורר באתיופיה עד לכינונה של אריתראה – הוא היה זכאי להחזיק בדרכון אתיופי.

העותר טוען כי הוא נתין אריתראי וטענה זו נתקבלה על-ידי הגורמים המוסמכים בישראל.

בשנת 2006 הנפיקה לעותר הנציגות הרשמית של אריתראה בישראל, דרכון אריתראי.

במשך למעלה מעשור, קיבל העותר מן המשיב אשרה מסוג ב/1 עד שזו ניטלה ממנו בהחלטת המשיב מיום 12.9.10.

בעתירה מבוקש להורות למשיב להחזיר לעותר את האשרה מסוג ב/1 לה הוא זכאי נוכח מוצאו.

המשיב הגיש תגובה מקדמית לעתירה בה ביקש לדחות את העתירה.

ביום 16.8.11 הגיש המשיב הודעה לפיה הוא מסכים להשיב לעותר את האשרה מסוג ב/1.

ב"כ הצדדים התנצחו עת ארוכה על נוסח ההודעה המוסכמת שיגישו לבית-המשפט.

משלא הגיעו להסכמה, הודיע המשיב כי הוא מוותר על זכותו להגיש כתב תשובה וכי הוא מבקש שיינתן פסק-דין על-פי החומר המצוי בתיק בית-המשפט.

לאור הסכמת המשיב, אני מורה כי תושב לעותר 1 האשרה מסוג ב/1 בה החזיק למעלה מעשר שנים.

אשרה זו תהיה בתוקף לחצי שנה ותחודש מידי חצי שנה לחצי שנה נוספת עד לשינוי מדיניות הממשלה באשר לתוקפה של מדיניות אי-ההחזרה ממנה נהנים, בין השאר, נתיני אריתראה.

לא ניתן להשיב לעותר 1 את אשרתו בניגוד להחלטת המשיב מיום 12.9.11, מבלי לבטל החלטה זו.

מובן שהאשרה האמורה, שניתנה לעותר על-ידי המשיב במשך למעלה מעשר שנים, לא ניתנה למשיב בחלל הריק מתוך גחמה של פקיד זה או אחר.

נוכח האמור ולנוכח העובדה שהעותר אוחז בדרכון אריתראי ולאור העובדה שהמשיב הסכים להחזרת האשרה - אני מורה על ביטול החלטת המשיב מיום 12.9.11 ואני קובע כי העותר הוכיח במידה הנדרשת במשפט המנהלי את נתינותו האריתראית.

מובן, שאם תתגלינה עובדות חדשות המצביעות על כך שנתינות העותר הינה שונה – יהיה רשאי המשיב לבחון את הדברים מחדש.

לאור האמור, אני מקבל את העתירה ומורה כאמור לעיל.

מאחר והמשיב הסכים להחזיר לעותר את האשרה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ב, 17 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.