גז"ז 18179-10-13 ש' נ' מדינת ישראל

בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לערר שהוקמה לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד - 1994 [להלן גם "החוק"].

העובדות

1. המערערת ילידת 1945 הוכרה כנפגעת לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת.

2. ביום 5/2/13 קבעה ועדה רפואית (דרג ראשון) כי למערערת 32% נכות (15% בגין התקרחות צלקתית ו 20% בגין אי התאמה סוציאלית).

3. ביום 14/15/13 ניתנה למערערת חוות דעת של ד"ר איוון גולדברגר אשר חיווה דעתו כי בגין טיפולי ההקרנות נגרמה למערערת נכות נפשית בשיעור 35%. חוות דעת זו הוצגה בפני הועדה הרפואית לעררים אשר דנה בעניינה של המערערת ביום 4/7/13.

4. ביום 4/7/13 ועדה רפואית לעררים קבעה כי אין מקום לשנות מקביעת הועדה של הדרגה הראשונה לפיה למערערת 32% נכות (15% בגין התקרחות צלקתית ו 20% בגין אי התאמה סוציאלית).

    

    

    

   טענות המערערת

5. המערערת טוענת כי הוועדה הרפואית התעלמה מחוות דעתו של ד"ר גולדברגר וממצאים שצויינו בה. המערערת מונה את סימני הדיכאון השונים אשר לטענתה היו מצויים בה לכל אורך חייה ואף לפני מות בעלה באופן שהקשה על השתלבותה החברתית והוביל לטענתה לנישואין בגיל מאוחר (38).

6. על רקע קביעת הועדה כי הנכות הכללית של התובעת היא גבוהה מ20% אבל יש ליחס 20% בלבד להתקרחות טוענת המערערת כי היה על הוועדה לקבוע מה שיעור הנכות הכללית של המערערת ועל רקע קביעה זו להחליט איזה חלק מהנכות נובע מההתקרחות הצלקתית. המערערת מפנה בעניין זה לפסק הדין בתיק לתיק גז"ז (ת"א) 3441-02-12 עזרי גיספן נ' מ"י שם הוחזר עניינו של נפגע לוועדה על מנת שתבהיר מהיא נכותו הכללית של הנפגע ותבאר איזה חלק מן הנכות קשור להקרנות שקיבל.