גז"ד לקטין שהורשע בבצוע מעשים מגונים, סדום והתעללות בקטין.

השופט כ. סעב:

א. כללי

שוב בפנינו מקרה נוסף של פגיעה מינית בקטין על ידי נאשם שגם הוא קטין, אם כי הפרש הגילים ביניהם הוא כ - 9 שנים. הנאשם הורשע בעקבות הודאתו בביצוע מעשי סדום, מעשים מגונים, והתעללות גופנית, מינית ונפשית בילד רך בשנים - בן 4.

ב.   עובדות כתב האישום

הנאשם והקטין נ... יליד 2001 ...., (להלן - "המתלונן"), מתגוררים באותו ישוב. בתאריך 02.06.2005, שעה 08:00, פגש הנאשם במתלונן, שהיה בדרכו לגן בו הוא לומד והציע לו להצטרף אליו לקטיף קישואים. המתלונן הצטרף לנאשם ושניהם הגיעו לשדה שנמצא בקרבת מקום, (להלן " השדה").

בהגיעם לשדה, קשר הנאשם בחוט ברזל את המתלונן בידיו וגרר אותו מאחוריו, אך בשלב מסוים הצליח המתלונן להשתחרר. אחר כך, הנאשם הכניס את המתלונן לתוך מבנה נטוש הסמוך לשדה, שם הפשיטו מבגדיו, תחתוניו ונעליו ושוב קשר את ידיו ואת רגליו בחוט ברזל והשכיבו על הרצפה.

הנאשם הכניס לפי הטבעת של המתלונן אבנים וענף עץ כשהאחרון זועק ובוכה מכאבים. לאחר מסע העינוי הראשון הנ"ל, החדיר הנאשם את אבר מינו לפי הטבעת של המתלונן, ניסה להכניס את אבר מינו לפה שלו, אך המתלונן התנגד. הנאשם המשיך וגהר מעל המתלונן, תוך שהוא מחכך את איבר מינו בגופו העירום, לשם ביזוי, סיפוק או גירוי מיניים.

בהמשך ובעוד המתלונן קשור ומושכב על הרצפה, נטל הנאשם מסמר והחל דופק אותו במקומות שונים על כפות רגליו של המתלונן, באמצעות אבן עד זוב דם. במהלך מסע העינוי השני הנ"ל הנאשם גילה אטימות לב והתעלם מזעקות הכאב ותחנוניו של המתלונן לנאשם שיחדל ממעשיו. הנאשם חדל ממעשיו אלו, רק כאשר הוא שמע קולות שתי נשים המתקרבות למקום. מעשיו של הנאשם גרמו לפצעים מדממים בכפות הרגליים, שריטות במקומות שונים בגוף וסימני אודם על פרקי הידיים.

במעשים המפורטים לעיל, ביצע הנאשם במתלונן, קטין בן ארבע שנים, מעשי סדום, עשה בו מעשים מגונים, כל זאת שלא בהסכמתו החופשית של המתלונן וביצע מעשי התעללות גופנית, נפשית ומינית, תוך שימוש בכוח וגרימת חבלה גופנית.

במעשים הנ"ל ביצע הנאשם מעשי סדום, עבירה על פי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1)(3), (4) + 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן "החוק"),  עבירה של מעשים מגונים, לפי סעיף 348 (ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(1),(3),(4) + סעיף 345(א)(1) לחוק, התעללות בקטין או בחסר ישע, עבירה לפי סעיף 368ג' לחוק ותקיפת קטין - עבירה לפי סעיף 368ב(א) לחוק.

ההליכים בתיק

הודאת הנאשם היתה במסגרת הסדר טיעון שפרטיו נמסרו לביהמ"ש ביום 21/6/06 ולפיו, הנאשם יודה בכתב האישום וישלח למעון נעול, כאשר הטיעון לעניין תקופת השהייה במעון יהיה חופשי.

לאחר מכן נשלח הנאשם לקבלת תסקיר מבחן וההליכים בעניין זה נמשכו זמן רב, כפי שיובהר בהמשך.

בטיעונים לעונש ביום 7/11/2007 ביקשה ב"כ הנאשם שלא לכבד את הסדר הטיעון בהא לישנא: "...אני נאלצת לבקש מביהמ"ש לא לכבדו, באופן זה לא לכבדו לקולא ולא לחומרא." (עמ' 36 ש' 10-8 לפרוטוקול). דברים אלה מהווים הודעה מטעם הנאשם, על ביטול הסדר הטיעון לעניין העונש. גם ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל ומכאן שגם היא חזרה בה מהסדר הטיעון.

כבר עתה אציין, שגם אם באות כוח הצדדים היו עומדות על קיום ההסדר, הרי שגם אז היה קושי ביישום ההסדר שכן שירות המבחן לא הציע כל המלצה לשילוב הנאשם במעון נעול וההצעות שהוצעו בסופו של יום נגעו למוסדות פתוחים בלבד. סיטואציה זו מגבילה את האפשרויות שעומדות בפני ביהמ"ש ועל כך ארחיב בהמשך.

ג.          תסקירי שירות המבחן

הנאשם יליד שנת 1992, הוחזק במעון "אל-אמל", ונשלח לשירות המבחן לשם הכנת תסקיר, זאת מאמצע שנת 2006. שירות המבחן ביקש דחיות רבות מנימוקים שונים שאין זה המקום לפרטם, אם כי עיקר הדחיות יועדו לבחינת מצבו של הנאשם וגיבוש עמדה סופית בעניינו - ראו מכתב שירות המבחן מיום 8.6.06, ו-  30.8.06.

שירות המבחן ערך לנאשם חקירה פסיכו- סוציאלית, שבחנה את מצבו הכללי. בדיקה מעמיקה מטעם שירות המבחן החלה לאחר שבית המשפט קבע כי הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו. בדיקה זו כללה פגישות נוספות עימו והפנייתו לבדיקה פסיכו דיאגנוסטית אצל פסיכולוג - ראו מכתב הפניה מיום 5.9.06.

שירות המבחן ציין במכתבו כי הנאשם מצוי במסגרת טיפולית שמתייחסת "לצרכיו הטיפוליים היומיומיים ולסיכון שבמצבו", לכן נתבקשה דחייה נוספת לשם השלמת החקירה בעניינו ולגיבוש המלצה סופית.

התסקיר מיום 16.10.06

תסקיר זה מבוסס על מספר פגישות עם הנאשם ואמו. דו"ח סוציאלי של לשכת הרווחה, דו"חות תפקודיים מבית הספר במקום מגוריו, דו"ח חינוכי מבית הספר בו לומד כיום, פגישה עם העובד הסוציאלי של המעון בו הוא שוהה כיום, פגישה עם העובד הסוציאלי המטפל במשפחה ופגישה עם צוות המעון.

התסקיר מתייחס למשפחת הנאשם, האב, הילדים והנאשם עצמו. התסקיר מתייחס בהרחבה לנאשם מאז לידתו, מתאר את תנאי המחייה הפיזיים בהם גדל, בעיותיו הרפואיות, קשיי המשפחה הכלכליים והאחרים.