גז"ד לעו"ד המורשע בעבירות של תקיפת שוטר, הפרעה בעת מילוי תפקידו ואיומים

1. הנאשם, שהינו עורך דין בהכשרתו, במקצועו ובעיסוקו, הורשע, לאחר ניהול הוכחות בעבירות כדלקמן:
   • בעבירה של ניסיון תקיפה, על פי סעיף 379 ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין;
   • בשתי עבירות של תקיפת שוטר, על פי סעיף 273 לחוק העונשין;
   • בשתי עבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, על פי סעיף 275 לחוק העונשין;
   • בעבירה של איומים, על פי סעיף 192 לחוק העונשין.

וזוכה, מחמת הספק, מעבירה אחת של איומים, הכול כפי שפורט בהרחבה בהכרעת הדין.

ממכלול הראיות עולה כי הנאשם היה נתון בגילופין בעת ביצוען של העבירות בכל אחד ואחד מהאירועים.

2. עובדת היות הנאשם עורך דין לא הייתה ואינה יסוד מיסודות העבירות בהן הורשע ואף אין קשר בינה לבין העבירות אשר ביצע על פי הכרעת הדין.

עם זאת, ההגנה סבורה כי לעובדת היות הנאשם עורך דין נודעת חשיבות בבוא בית המשפט להכריע בשאלת הענישה הראויה ויש לתת לה משקל כבר במסגרת ההחלטה המקדמית האם ראוי להותיר את ההרשעה על כנה או שמא נכון יותר לבטל את ההרשעה ולהסתפק בענישה חינוכית שיקומית.

3. בדיון שנקבע לטיעונים לעונש הודיעו הצדדים כי מוסכם עליהם להפנות את הנאשם לשירות המבחן על מנת שיוגש תסקיר בעניינו.

ב"כ הנאשם ביקש ששירות המבחן יתייחס גם לשאלת ביטול ההרשעה. ב"כ המאשימה לא התנגד מפורשות לבקשת ב"כ הנאשם אף כי ציין שלאור נסיבות התיק אין מקום לבחינת שירות המבחן את שאלת ההרשעה והוסיף כי עמדת המאשימה תהא להטלת עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

בהחלטתי הוריתי אמנם לשירות המבחן לבחון גם את בקשת ב"כ הנאשם, לא לפניי שציינתי ש"על פניו קשה לראות כיצד ניתן לסיים תיק זה באי הרשעה" כשהותרתי בידי ב"כ הנאשם את האפשרות לשכנעני שניתן לעשות כן בנסיבות התיק, זאת בהתחשב בכך שממילא, נוכח הסכמת המאשימה, הופנה הנאשם לקבלת תסקיר.

4. שירות המבחן הניח 4 תסקירים.