גז"ד למורשעת בתקיפת קצין ביטחון בבית מלון רימונים

1. נגד הנאשם 1 ונגד הנאשמת 2 (להלן: "הנאשמת") הוגש כתב אישום המייחס להם בין היתר עבירת אלימות שביצעו בצוותא. הנאשמת הודתה והורשעה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לה עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה סתם ע"י שניים או יותר, לפי סעיף 382(א) לחוק העונשין ותקיפה סתם (4 עבירות) , לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

עובדות כתב האישום

2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 30.7.16 בסמוך לשעה 18:50, בבית מלון "רימונים" באילת, נתגלע ויכוח קולני בין הנאשמת לנאשם 1, במהלכו ניגש קצין הביטחון של המלון, מר נ. ג. (להלן: "המתלונן"), אל הנאשמים וביקש מהם לשמור על השקט. בתגובה לכך, תקפה הנאשמת את המתלונן בכך שדחפה אותו. לאחר שהזיז המתלונן את ידה של הנאשמת ממנו, חברו הנאשמים יחד ותקפו אותו בכך שהלמו באגרופים בחזהו ובצווארו, וכן דחפו אותו תוך שהם מגדפים אותו, ותוך שהנאשמת שורטת אותו. כתוצאה ממעשיה של הנאשמת נגרמו למתלונן חבלות של ממש בדמות 2 שריטות בחזהו.
3. בעקבות האמור לעיל, הוזעקו שוטרים למלון, ובעת הגעתם כאשר ביקש השוטר יורם יאדגרי (להלן: "יורם") מהנאשמת פרטים מזהים, הנאשמת תקפה אותו בכך שדחפה אותו, ולאחר שתפס בידה, נשכה אותו בחזהו, ואף המשיכה לנסות לנשוך ולשרוט אותו לאחר שכבל אותה באזיקים.
4. בתוך כך, כשהכניסו השוטר יורם והשוטר סהר חדידה (להלן: "סהר"), את הנאשמת לניידת המשטרה, תקפה אותם הנאשמת בכך שבעטה בהם. כאשר הובלה בניידת אל תחנת המשטרה, פנתה הנאשמת אל השוטרים באמירות גזעניות וגידפה אותם תוך שהיא בועטת בדלת הניידת.
5. בתחנת המשטרה, עת ניגש השוטר סהר לנגב את פניה של הנאשמת, ניסתה הנאשמת לנשוך אותו וכן ירקה לעברו, ולאחר שדרש ממה להירגע והזהירה כי הוא עומד להשתמש בגז פלפל, גדפה אותו הנאשמת וניסתה לבעוט בו.

תסקירי שירות המבחן

6. מהתסקיר שהוגש ביום 4.7.19, עולה כי הנאשמת, בת 30 נשואה בשנית ואם לשלושה ילדים המתגוררים עמה, שניים מנישואיה הקודמים בגילאי 3.5 ו5 ופעוט כבן 4 חודשים מנישואיה הנוכחיים. הנאשמת סיימה 12 שנות לימוד עם תעודת בגרות מלאה, ובגיל 18 בחרה שלא להתגייס לצבא, על רקע רצונה לסייע לאמה במצבה הרפואי, וביצעה שירות לאומי במשך שנה. עם סיום השירות, עבדה כנציגת שירות בחברת כרטיסי אשראי במשך כ8 שנים, עד שהתפטרה עקב מורכבות בחייה האישיים באותה העת, וכעבור זמן קצר החלה עבודתה בסוכנות ביטוח בה עובדת כיום.

הנאשמת דיווחה לשירות המבחן כי סבלה מאלימות פיזית ונפשית מצד בעלה לשעבר, ותיארה מורכבות בגידול ילדיהם המשותפים הן במהלך הנישואין והן בהליך הגירושים, כאשר לדבריה הוא איננו מכבד כיום את הסדרי הראיה שנקבעו ולא משלם מזונות. את הקשר הזוגי הנוכחי תיארה הנאשמת כמיטיב עבורה ועבור ילדיה.

באשר למשפחת מוצאה, הנאשמת סיפרה כי בהיותה בת 8 עברו הוריה הליך גירושים מורכב, אשר הוביל לקשר רופף ובלתי סדיר עם אביה. בנוסף, שיתפה הנאשמת כי בילדותה סבלה מאלימות מצד אמה, אשר מתמודדת לאורך השנים עם בעיות רפואיות שונות בגינן לפני כ10 שנים הפסיקה לעבוד. לדברי הנאשמת, היא מקיימת כיום קשר תקין עם אמה ועם שני אחיה הקטנים.

לחובתה של הנאשמת שלוש הרשעות קודמות ורישום קודם בגינו לא הורשעה בדין, בין השנים 2008-2014, בגין ביצוע עבירות דומות לעבירות בהן עסקינן ובגין עבירת סמים. על אף שהנאשמת קשרה התנהגותה בעת ביצוע העבירות בתיק זה לעובדה כי הייתה שרויה בגילופין, הנאשמת קיבלה אחריות על התנהגותה, הביע חרטה, אכזבה עצמית ובושה בגין מעשיה, וכן הביעה אמפתיה כלפי המתלונן והשוטרים, נוכח הפגיעה שהסבה להם.

שירות המבחן הפנה את הנאשמת לביצוע בדיקות שתן, כאשר בבדיקה הראשונה נמצאו שרידי סם, אך לטענת הנאשמת היא איננה צורכת סמים וייתכן ומדובר בתרופות שנוטלת. הבדיקה הנוספת שביצעה הנאשמת נמצאה נקייה מסמים. באשר לטיפול בתחום האלכוהול, הנאשמת מסרה כי פנתה מיוזמתה בסמוך לגירושיה, לעמותת "אפשר", מתוך רצונה לספק לילדיה סביבת גידול בטוחה ומוגנת, במסגרתה השתלבה בקבוצה טיפולית. בהערכה מאת העובדת הסוציאלית שטיפלה בנאשמת, עולה כי הנאשמת מאובחנת כסובלת מתלות נפשית באלכוהול, ונמסר כי היא משתפת פעולה ומראה מוטיבציה גבוהה לשינוי ושיקום אורחות חייה, לצד שמירה על ניקיון מאלכוהול.

לצורך הערכת מצבה של הנאשמת וגיבוש המלצה בעניינה, שירות המבחן שקל גם את העובדה כי הנאשמת שבה לבצע עברה דומה במאפייניה לעבירות שביצעה בעבר, על אף הסנקציות העונשיות שהוטלו עליה. בנוסף, שירות המבחן לקח בחשבון את נכונותה של הנאשמת להשתלב בטיפול המשך בתחום ההתמכרויות, ואת מאמציה לנהל אורח חיים תקין על אף נסיבות חייה המורכבות.

לאור כל האמור לעיל, שירות המבחן העריך כי הסיכון בעניינה של הנאשמת להישנות עבירות דומות הינו ברמה בינונית, אך השתלבותה בטיפול עשויה לסייע בהפחתתו, ולכן המליץ על הטלת צו מבחן במהלכו תמשיך הנאשמת טיפול בתחום ההתמכרויות, תשתלב בקבוצה טיפולית, ותופנה לבדיקות שתן, תוך מעכב אחר מצבה ובניית תכנית טיפולית התואמת את צרכיה, וכן המליץ על הטלת ענישה קונקרטית בדמות של"צ, בהיקף של 100 שעות.

7. מהתסקירים המשלימים שהוגשו ביום 15.9.19 וביום 13.2.20, עולה כי הנאשמת נמצאת בהיריון ומצפה לילד נוסף, מתמידה בניקיון מאלכוהול, ובדיקות השתן שביצעה נמצאה נקייה מסמים. עוד עולה, כי לאחר שהנאשמת טופלה במשך כשנה וחצי בתחום ההתמכרויות, הוחלט לשלבה ביום 7.11.19 בקבוצה המיועדת לנשים עוברות חוק. שירות המבחן התרשם, כי בתקופת הדחייה, הנאשמת השקיעה משאביה בהליכי שיקום, כאשר ילדיה מהווים עבורה גורם מוטיבציה משמעותי, וכי הנאשמת מנצלת את ההזדמנות שניתנה לה להירתם להליך הטיפולי, ומשקיעה כוחותיה בבניית עתידה בעת הנוכחית, הן בחום התעסוקתי והן בתחום המשפחתי. להערכת שירות המבחן, ההליך זה נותן מענה לצרכיה האישיים והרגשיים שעמדו בבסיס התנהגותה הבעייתית של הנאשמת ומהווה גורם מפחית סיכון במצבה כיום. נוכח האמור לעיל, חזר שירות המבחן על המלצתו העונשית, וציין כי על אף חומרת העבירות, ענישה בדרך של מאסר, עלולה, להערכת שירות המבחן, להוות גורם רגרסיבי אשר יפגע ביכולתה להמשיך ולהתקדם בדרכי טיפול ושיקום בהם מצויה, ולשם הגברת סיכויי שיקומה, יש צורך בחיזוק כוחותיה לערוך שינוי בדפוסיה באמצעות הליכי טיפול.