גז"ד למורשעים בפרשת הריגת אדם על רקע סכסוך דמים בין משפחות.

הקדמה

1.         הכרעת הדין בתיק זה ניתנה ביום 26.12.12 ומשכך חלות על גזר דין זה הוראות תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, אשר נכנס לתוקפו ביום 10.07.12. תיקון 113 מטרתו וכך גם שמו של הסימן הדן בתיקון זה, "הבניית שקול הדעת השיפוטי בענישה".

2.         מטבע הדברים טרם ניתנה פסיקה מנחה של בית המשפט העליון בעניין זה, כך שחלק מהוראות החוק וישומן טרם לובן בכור ההיתוך של הפסיקה .

3.         עיקר חידושו של התיקון הינו בכך שנקבע  עקרון על בשיקולי הענישה והוא זה הקבוע בסעיף 40 ב' לחוק וכדלהלן:

" 40 ב. העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה - העיקרון המנחה)".

            חידוש נוסף הינו בכך ששומה על כל בית משפט לקבוע את מתחם העונש ההולם         למעשה העבירה שביצע הנאשם וכך לשון הסעיף:

            עיננו הרואות אפוא, כי כדי לקבוע את מתחם העונש ההולם, על בית-המשפט להתחשב

            בארבע גורמים:

א.         הערך החברתי, שנפגע מביצוע העבירה.

ב.         מידת הפגיעה בערך חברתי זה.

ג.          מדיניות הענישה הנהוגה.

ד.         נסיבות הקשורות בביצוע העבירה (עניין זה פורט בהרחבה בסעיף 40ט' לחוק ולהלן נדרש לכך).

4.         נעיר כבר עתה, כי הרכיב של "מדיניות הענישה הנהוגה" הינו בעייתי משהו, שכן מדיניות הענישה, כפי שהייתה נהוגה עד כה, שקללה בחובה, את נסיבות המעשה ונסיבותיו של העושה, בעוד שעל פי התיקון לחוק, נסיבותיו של העושה אינן רלוונטיות למתחם ההולם,אלא לעונש המתאים למעשה, וכפי שנקבע בסעיף 40ג'(ב) לחוק. זאת ועוד, וכפי שכבר נקבע לא אחת על ידי בית המשפט העליון, אין שני מקרים הדומים זה לזה בנסיבותיהם וכל מקרה לגופו. ראה לעניין זה ע"פ 6968/09 יונס נ' מדינת ישראל (30.8.2012) וכדלהלן;

            " מן המפורסמות הוא, כי בעבירת ההריגה יש קשת רחבה של ענישה, על פי מגוון המצבים והנסיבות, ולכן העונש הראוי נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. נסיבותיו ועובדותיו של מקרה אחד אינן זהות, בהכרח, למקרה אחר, ומכאן שלא ניתן לקבוע את מידת העונש בדרך של השוואה אריתמטית".

5.         עוד נבקש להפנות כבר בשלב זה, לדבריה של כבוד השופטת ד"ר דפנה אבניאלי בת"פ 27283-01-12 מדינת ישראל נ' אושרי חבה (להלן- עניין " אושרי חבה", 31.10.12), אשר ניתחה אף היא את הוראותיו של התיקון לחוק וקבעה שם כך:

" אנו נמצאים בראשיתה של תקופת מעבר ליישום הוראות החוק. יש לקוות, כי עם התפתחות הפסיקה, המחוקק ייתן את דעתו לבעייתיות הרבה ביישום הוראות התיקון".

           לא נותר לנו אלא, להצטרף לתקוותה זו של כב' השופטת אבניאלי.