גז"ד הכולל 15 חודשי מאסר לקבלן בניין מאשקלון בגין עבירות של מתן שוחד

רקע עובדתי

1. פרשה זו עוסקת במתן שוחד לעובדי ציבור בדרגים בכירים, על ידי הנאשם. זאת, במטרה לקדם את ענייניו מול המועצה האזורית "מרחבים" (להלן: "המועצה") על ידי זכייה במכרזים וקבלת כספים שלא כדין. בשל כך הורשע הנאשם בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, אשר ייחס לו שני אישומים של מתן שוחד, לפי סעיף 291 לחוק העונשין, התשל"ז– 1977 (להלן: "החוק"). במסגרת הסדר הטיעון לא הושגה הסכמה עונשית והצדדים טענו לעונש כהבנתם.
2. על פי האישום הראשון הנאשם, קבלן בניין, ניהל מערכת יחסים קרובה עם אבנר מורי (להלן: "מורי"), ראש המועצה האזורית "מרחבים" (להלן: "המועצה") במהלך השנים 2004-2008. לביצוע עבודות בניה בהיקפים גדולים (מעל 75,000 ₪) נדרש לקיים מכרז, במסגרתו מהנדס המועצה, מיכאל אפשטיין, הכין אומדן לעבודת הבניה הנדרשת, ולעיתים אף נעזר בנאשם לקבלת עמדתו בנוגע לתקציב העבודה.
3. בהמשך לנוהל ובהתאם לאומדן, יצא מכרז שבמסגרתו נערך סיור לקבלנים ולאחריו הוגשו הצעות למכרז. וועדת המכרזים בדקה את הסכומים הסופיים של ההצעות ואלה הועברו לידי מריוס הרשקוביץ, אשר העניק שירותי פיקוח על עבודות בניין של המועצה. תפקידו של הרשקוביץ היה לבחון את ההצעות שהוגשו ולקבוע מי ההצעה הזולה ביותר, אשר תזכה במכרז. תוצאות הבדיקה של הרשקוביץ הועברו לוועדת המכרזים אשר קבעה את הזוכה במכרז בהתאם לבדיקותיו של הרשקוביץ.
4. עוד נטען באישום זה, כי בתקופה הרלוונטית נתן הנאשם שוחד למורי, ראש המועצה, בצורות שונות ובהזדמנויות שונות בסכום של כ-30,000 ₪. הנאשם ומורי היו מודעים לכך שכספים אלה ניתנו מתוך ציפייה כי מורי יפעל במסגרת תפקידו כראש המועצה לקידום ענייניו של הנאשם ויסייע לו לזכות במכרזים ובכך לקבל עבודות של המועצה.
5. בתמורה לכספים שקיבל ראש המועצה מהנאשם, הוא הנחה את הרשקוביץ, שיגרום לכך שהנאשם יזכה בעבודות בניה של המועצה וזאת על דרך שינוי הצעתו והפיכתה להצעה הזולה יותר מההצעות המתחרות האחרות, באופן שיביא לזכיית הנאשם במכרזים. במקרים שהצעת הנאשם הייתה הנמוכה ביותר שינה הרשקוביץ ההצעה כלפי מעלה, תוך שמירה על היותה ההצעה הזולה ביותר. בדרך זו אפשר ראש המועצה לנאשם לזכות במכרזים ולמקסם את רווחיו, ובסך הכול הוטו 4 מכרזים לגבי עבודות בניה בהיקף גדול.
6. בהכרעת הדין, על יסוד סייג בהודאתו של הנאשם, ובהסכמת המדינה, נקבע שיש להניח לטובת הנאשם, כי לא היה מודע לאופן שבו פעלו ראש המועצה והרשקוביץ על מנת לסייע לו כדי לזכות בעבודות הבניה מטעם המועצה, כאמור לעיל.
7. על פי האישום השני, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שררה בין הנאשם לבין אשכול לוי, גזבר ומזכיר המועצה האזורית "מרחבים", מערכת יחסים קרובה. לוי, שהיה מורשה חתימה של המועצה וכל הוצאה כספית של המועצה דרשה את חתימתו, היה מודע למערכת היחסים הקרובה שיש לנאשם עם ראש המועצה. במסגרת תפקידו, היה לוי מאשר תשלומים לקבלנים אשר ביצעו עבודות עבור המועצה לאחר קבלת אישור מהנדס המועצה.
8. כך, באותה תקופה, בהזדמנויות שונות ובדרכים שונות, נתן הנאשם ללוי שוחד בשווי מוערך של 20,000 ₪, כאשר הנאשם ולוי היו מודעים לכך שהכספים ניתנו מתוך ציפייה שלוי יפעל במסגרת תפקידו לקידום ענייניו של הנאשם מול המועצה. בתמורה לכספים הללו אישר לוי לנאשם לקבל תשלומים שלא כדין מן המועצה. עם זאת, בכתב האישום המתוקן צוין, כי בחלק משמעותי מן המקרים היוזמה לביצוע השוחד באה מצדו של לוי ולא מצד הנאשם.

תסקיר שירות המבחן

1. שירות המבחן ערך תסקיר מפורט בעניינו של הנאשם, בו התייחס למצבו המשפחתי, הנפשי והתעסוקתי של הנאשם. בקצרה ייאמר, כי הנאשם כבן 51, נשוי בשלישית לעורכת דין, השותפה גם בייצוג בתיק זה, ואב לילדה בת 6 מנישואים אלה. בנוסף, לנאשם שני ילדים מעל גיל 20, מנישואיו הראשונים. הנאשם עזב את לימודיו כבר בגיל 15 לטובת עבודה עם אביו, עמו קיים מערכת יחסים קרובה, בתחום עבודות העפר. בהיות הנאשם בגיל 18, קיבל פטור משירות צבאי על רקע נפשי.
2. במהלך עבודתם המשותפת של הנאשם עם אביו, העביר האב עבודות בהם זכה במכרזים של המועצה האזורית "אשכול" לטיפולו של הנאשם אשר שימש כמנהל עבודה אצלו. כך עבד הנאשם לצד אביו עד גיל 41 למעט הפוגה קצרה. עקב מעצרו בתיק זה, שארך 9 ימים, חלה התדרדרות במצבו הרגשי, הנאשם התקשה לסיים את התחייבויותיו בעבודה, התקשה לתפקד ביום יום, נאלץ לסגור את העסק והתקשה במציאת עבודה אחרת. מאז, מסייע לאשתו במטלות משרדיות ומטפל בבתם הקטנה ובענייני הבית.
3. הנאשם נעדר עבר פלילי. בהתייחס לעבירות שביצע, הודה בפרטיהן והביע חרטה על מעשיו. הוא מסר כי הרקע לביצוען נבע מחובות כספיים כבדים בהם היה נתון. הנאשם סיפר כי ביצע את העבירות בלב כבד וכבר אז לא היה שלם עם התנהגותו. הוא נטל אחריות על מעשיו ושיתף בחרטה ובבושה שפוקדת אותו מאז האירוע. הנאשם סיפר אודות המצוקה הנפשית הקשה שחש כתוצאה ממעצרו בתיק, שבאה לידי ביטוי באופנים מגוונים. הנאשם שיתף את שירות המבחן במחירים הכבדים ששילם כתוצאה מהאירוע, מחירים כלכליים, בכך שלא השתלב מאז במעגל העבודה, ובכך שנאלץ למכור את נכסיו לשם כיסוי חובותיו; וכן מחירים אישיים, המתבטאים בתחושת השפלה ובתחושה כי כבודו נרמס, ואף בהחרפה במצבו הנפשי כתוצאה מההליכים המשפטיים נגדו. הנאשם הביע חששות כבדים מעונש בדמות מאסר בפועל. חשש, אשר קיבל ביטוי גם בדבריה של אשתו, לפיו הנאשם ינוצל שם על ידי בעלי זרוע, יחווה קשיים נפשיים רבים ואף עלול לפגוע בעצמו.
4. עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם סובל מבעיות נפשיות, אשר ידעו עליות ומורדות במהלך השנים, אך אלה לא יפורטו כאן, בשל צנעת הפרט. מעבר לאמור בתיעוד הרפואי, שירות המבחן התרשם, כי הקשיים הנפשיים השונים לא טופלו כראוי במשך השנים. קשיים אשר מתבטאים, בין השאר, בתלותיות הרבה, אשר גרמה לו להיצמד רבות לאביו במהלך כל השנים, ואף לידי ביטוי במערכות יחסים שונות.
5. לצד כל זאת, התרשם שירות המבחן, כי לנאשם יכולות מסוימות בעבודתו, כי ערכיו נורמטיביים וכי הינו איש משפחה, המגלה דאגה רבה למשפחתו. עוד התרשם, כי הנאשם נוטל אחריות מלאה על חלקו באירוע וכי חרטתו כנה. נמצא גם, כי ההליכים הפליליים העצימו את מצוקותיו של הנאשם וכי הוא משלם מחירים כבדים (כלכליים ונפשיים) על התנהגותו.
6. סיכומו של דבר, ונוכח חוסר היציבות במצבו הרגשי של הנאשם, סבר שירות המבחן, כי עליו להסתייע בטיפול מקצועי משמעותי ארוך טווח. הוסבר, שאין בשירות המבחן מענה הולם לצרכי הנאשם. באשר לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח, סבור שירות המבחן, כי עונש שכזה יוביל להידרדרות חמורה במצבו הנפשי והגופני של הנאשם. לפיכך, המליץ השירות כי, אם יוטל עונש מאסר, יוטל בדרך של עבודות שירות. לחילופין, סבר שירות המבחן, כי במידה ובית המשפט יחליט לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל, ראוי שיעדכן את גורמי השב"ס בדבר מצבו הנפשי של הנאשם.