גז"ד במסגרת הסדר טיעון בגין נשיאה והובלה של נשק ללא רשות - אקדח עם משתיק קול

כללי

1. בטרם שמיעת הראיות, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו הוגש נגד הנאשם כתב אישום מתוקן והנאשם הודה בעובדותיו, שאלה הן עיקריהן -

בתאריך 19.11.19 סמוך לשעה 19:00 הנאשם נהג באופנוע בכביש 4 דרום לכיוון צומת אשקלון. באותה עת הנאשם נשא על גבו תיק גב ובו אקדח חצי אוטומטי מסוג ברטה, שנגנב מבעליו בשנת 2007, ובתוכו מחסנית מתאימה ובה כדור אחד בקליבר 0.22, ומשתיק קול בעל הברגה תואמת לאקדח. שוטרים שהיו בפעילות משטרתית יזומה חסמו את נתיב הנסיעה של הנאשם וכשהבחינו באופנוע הורו לנאשם לעצור. הנאשם הגביר את מהירות נסיעתו, ניסה לעבור את החסימה דרך השול השמאלי, נפל אל הקרקע ומיד קם והחל לרוץ לעבר שטח ההפרדה בין הנתיבים כשהוא נושא על גבו את התיק עם הנשק, עד שנעצר על ידי השוטרים.

2. על יסוד הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן כאמור, הנאשם הורשע בעבירה של נשיאה והובלה של נשק ללא רשות, לפי סעיף 144 (ב) רישא וסיפא בחוק העונשין התשל"ז-1977.

3. במסגרת הסדר הטיעון, המליצו הצדדים לבית המשפט להטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל ולהפעיל מאסר על תנאי בן 12 חודשים, מחציתו בחופף ומחציתו במצטבר, כך שבסה"כ הנאשם ישא 30 חודשי מאסר בפועל. ולהטיל עליו מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי לפי שיקול דעת בית המשפט, וקנס בסך 35,000 ₪.

4. ב"כ התביעה טענה כי לאור הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת למדיניות הענישה התביעתית בעבירות נשק, מתחם העונש ההולם למעשה הנאשם נע בין 18 ל- 30 חודשי מאסר בפועל, ושבהתחשב בעברו הפלילי של הנאשם ובגילו, התביעה סבורה שיש להעמיד את עונש המאסר של הנאשם באמצע מתחם העונש האמור, ועל כן הסכימה להמליץ לבית המשפט להטיל על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל. נוכח האמור, ובהתחשב בקנס שעל הנאשם לשלם, טענה כי העונש המוצע בהסדר הטיעון ראוי וביקשה לאמצו.
5. ב"כ הנאשם ביקשה לכבד את הסדר הטיעון. ציינה כי הציגה בפני התביעה את האפשרות שאנשים נוספים היו מעורבים בעבירה ולא הועמדו לדין – הגם שאין לה ראיה לכך; טענה כי הנחיית פרקליט המדינה 9.16 קובעת שמתחם המוצא לעבירה כמו זו שלפנינו מתחיל ב-18 חודשי מאסר; ציינה שהנאשם נשפט לתקופת מאסר לא קצרה, ריצה את עונש המאסר במלואו, ללא קיצור שליש, והשתחרר מהמאסר בחודש אוגוסט 2019. ב"כ הנאשם ציינה שהנאשם רווק ושעובר למעצרו האחרון הוא ניסה לשקם את חייו, החל בלימודי תורה ועבד בעבודות מזדמנות של שיפוץ בתים. וטענה כי המאסר והקנס הכבד המוצעים בהסדר הטיעון הם בבחינת עונש ראוי למעשה הנאשם, ויש לכבד את המלצת הצדדים לעונש.

               הנאשם הביע חרטה ואמר כי הוא מעונין להשתקם ומבקש לקבל הזדמנות אחרונה.

דיון והכרעה

1. הכוח הטמון בנשק לירות תחמושת המסוגלת להמית אדם, עושה את הנשק לכלי מסוכן.

2. כח הפגיעה של הנשק מאפשר להשתמש בנשק לשם הטלת אימה ולפגיעה פיזית באדם וברכוש, ובפועל, כלי נשק משמשים לביצוע עבירות חמורות הכרוכות בפגיעות גוף ובמוות.
3. מאפייני הנשק והשימוש הפוגעני שניתן לעשות בו, מסבירים את העניין שיש למדינה לפקח על החזקת כלי נשק על ידי אזרחים ולהתנות אותה ברישיון המחייב הכשרה ועמידה בתנאים.