גורצקי נ' ישראכרט בעמ ואח'

פסק דין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל (הגב' ברלינר- לוי מיכל), מיום 24/3/14 בתיק מס' 02-46370-09-1, במסגרתה הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים ותיקיה אוחדו בכפוף להפקדת תשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪ וכן נקבע לה צו חיוב בתשלומים חודשי בסך של 500 ₪ בתיק הכאיחוד אשר יפתח למבקשת לכשיפתח.

ביום 23/3/14 הגישה המבקשת בקשה להכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים. המבקשת ציינה בבקשתה את נסיבותיה האישיות ומצבה הכלכלי וכן הגישה פירוט הוצאותיה והציעה תשלום חודשי בסך של 150 ₪.

בהחלטה מיום 24/3/14 , ההחלטה נשוא בקשת הערעור שבפני, נקבע כאמור כי על המבקשת להפקיד תשלום ראשוני בסך של 1,500 ₪ תוך 15 יום ממועד ההחלטה וכן נקבע לה צו תשלומים בסך של 500 ₪ בתיק האיחוד אשר יפתח למבקשת.

בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור צוינו הדברים הבאים: כנגד המבקשת תלויים ועומדים 7 תיקי הוצאה לפועל בסכום כולל של כ- 163,200 ₪. המבקשת ילידת 1985, נשואה ואם לקטין אחד, עתידה ללדת ילד נוסף בקרוב. המבקשת אינה עובדת, ואף בעלה אינו עובד. הכנסת משק ביתה המוצהרת של המבקשת בסך כולל של 4142 ₪ לחודש ומקורה בקצבת נכות הבעל בסך של- 4002 ₪ וקצבת ילדים בסך של כ- 140 ₪. הוצאות משק בית המוצהרות בסך של 4075 ₪ לחודש וכוללות: חשמל, מים, גז וארנונה- 445 ₪, טלפון- 300 ₪, ביטוח רפואי- 50 ₪, כלכלה- 700 ₪, תרופות 150 ₪, נסיעות 50 ₪, תשלום למרכז לגבית קנסות –780 ₪. אין בבעלות המבקשת רכב פרטי. למבקשת אין דירת מגורים בבעלותה, היא שוכרת דירה ומנהלת חשבון בבנק הדואר.

לאחר שפירטה בהחלטתה את טענות המבקשת ואת מסמכי הבקשה, קובעת הרשמת הנכבדה כי לא הבהרה הסיבה אשר בעטיה אין המבקשת עובדת ואינה ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה. עוד קובעת הרשמת הנכבדה כי המבקשת לא הצהירה על חשבון בבעלותה בבנק יהב עליו לא הצהירה בשאלון, ברם צירפה תדפיס הימנו לבקשתה, לאותו החשבון מופקדת אף קיצבת המל"ל ע"ס 4002 ₪. נקבע בהחלטה כי תשלום חובות לנושים שלא באמצעות תיק האיחוד מהווה העדפת נושים אסורה. נקבע אף כי מיום מסירת האזהרה ועד להגשת הבקשה לא שילמה המבקשת דבר על חשבון החוב עובדה שניתן לה ביטוי בעת קביעת התשלום הראשוני המהווה תנאי לפתיחת תיק איחוד והמבטא תשלום, חלקי ביותר, על חשבון הפיגורים בתיק. עוד קבעה הרשמת הנכבדה כי לאור נתוני המבקשת, עליה לצמצם למינימום את הוצאותיה ולעשות הכול על מנת להגדיל הכנסותיה .

בבקשה אשר בפני מציינת המבקשת כי אין לה יכולת לעמוד לא בתשלום הראשוני ולא בצו התשלומים החודשי שנקבעו לה. המבקשת טוענת כי בעלה סובל מהפרעה טורדנית כפייתית , אינו מסוגל לתפקד לבדו ובשל תלות זו המבקשת מתקשה למצוא עבודה. עוד טוענת המבקשת כי אף היותה אם לקטינה ובהריון מתקדם וכן בשל היותה חסרת הכשרה מקצועית, היא אינה מצליחה למצוא עבודה. עוד טוענת המבקשת כי פתחה בעבר בהליכי פש"ר ברם עקב מאסרו של בעלה , לא יכולה היתה לעמוד בצו החיוב אשר הושת עליה ולכן הופסק ההליך. לטענת המבקשת, צו החיוב אינו הולם את יכולותיה הכלכליות והיא עושה כמיטב יכולתה על מנת לפרוע חובותיה ואין הקביעה כי אינה ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה, נכונה. מכאן בקשתה זו אשר בפני.

דיון :

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, אני דוחה אותה אף בלא צורך בתשובת המשיבים.

תקנה 119 (ה) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי בקשת רשות ערעור תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנו בפני הצד המבקש לערער או מיום שהומצאו לו, אם ניתנו שלא בפניו.

בענייננו, המועד להגשת בקשת הערעור ביחס להחלטה מיום 24/3/14, חלף זה מכבר. אף לו הייתי מתייחסת למועד ההחלטה מיום 26/3/14 כמועד הקובע וכוללת במניין המועדים את פגרת הפסח, אשר אין מקום לכללה אל נוכח הוראות תקנות ההוצאה לפועל הרי שנקבע לא מכבר כי

  "הכלל הוא שאם לא עמד החייב במועד הקבוע בתקנות להגשת בקשת רשות ערעור, אין לאפשר לו לעקוף את הסדרי הדין ולהביא להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור באופן מלאכותי ובאמצעות הגשת בקשה נוספת באותו העניין לרשם (הש' ס' ג'ובראן רע"א 3435/08 זמיר מועלם נ' ישראפלורס בע"מ, דינים עליון צ 628)."

ראה בספרו של כבוד השופט בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות - חלק ראשון, מהדורה שביעית 2011, ע"מ 110.

הדברים יפים אף לענייננו. אין להאריך המועד בצורה מלאכותית ומן הטעם הזה בלבד יש לדחות את בקשת רשות הערעור על הסף, כמו גם מן הטעם כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על שתי ההחלטות נשוא הבקשה, חלף ועבר.

אף את טענת המבקשת כי לא אושר לה הסיוע המשפטי ומשכך איחרה בהגשת בקשתה, אין מקום לקבל. עיון בבקשות אשר הוגשו במסגרת תיק ההוצאה לפועל מלמד כי המבקשת היתה מיוצגת בידי בא כוחה אף בלשכת ההוצאה לפועל ולכל המאוחר ניתנה לו ההסכמה לייצגה בהליכי בקשת רשות הערעור ביום 28/4/14. לא ברור מדוע לא פעלה המבקשת מאז ועד היום להגשת בקשת רשות הערעור ואף זאת בגדר טעם שלא לקבל בקשתה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

יתרה מכך, אף לגופו של עניין יש לדחות בקשת רשות הערעור, ואפרט.

מעיון בהחלטה נשוא בקשת ערעור זו, עולה כי זו ניתנה לאחר שהרשמת הנכבדה עיינה במסמכים אשר הוגשו לעיונה, החלטתה סבירה ואין מקום להתערב בה.

באשר לגובה צווי החיוב בתשלומים, נקבע לא אחת כי התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם הוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפרעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו.

ראה בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתנה ביום 2/2/03)