גורפינקל נ' קיבוץ משמר השרון אגודה שיתופית

החלטה

הבקשה

בפניי בקשה שהוגשה על ידי התובע למתן צו לעיון ספציפי במסמכים ולמתן תשובה לשאלון.

התובענה שבפניי הינה בקשר לטענות שמעלה התובע, בקשר להליך "שיוך דירות" המתנהל בקיבוץ הנתבע, בייחוד לגבי דירות של חברים שהלכו לעולמם.

התובע טוען כי הינו בעל זכויות השימוש ההחזקה הבלעדיות בדירת אמו המנוחה ובדירה נוספת הצמודה אליה.

לטענת התובע, כבר לפני שנים בוצעו על ידי הקיבוץ הליכים לצורך השלמת הליך השיוך של הדירות, ולמעשה בקיבוץ מתקיים היום הליך של שיוך פנימי של הדירות לחברים, כאשר לכל חבר משוייכת דירה בפועל על פי תשריט שנערך על ידי הקיבוץ, וחלק גדול מחברי הקיבווץ השקיעו כספים בדירות אלו על סמך הליך זה.

עוד טוען התובע כי הקיבוץ נמנע מלהשלים את הליך השיוך על ידי כך שאינו מפנה את החברים למינהל מקרקעי ישראל לצורך חתימה על חוזה ישיר עם המינהל, מהטעם שבהימנעות זו הוא קונה לעצמו (לטעמו) את הזכות לטעון כי המנוחה לא נרשמה במינהל, ולכן ליורש אין זכויות בדירה, כאשר במקביל הוא גובה דמי שכירות מדירות של חברים שנפטרו ובלאו הכי קופתו של הקיבוץ מתעשרת מכך.

הקיבוץ מנגד טוען, כי לתביעת התובע אין כל בסיס, לא משפטי ולא עובדתי ובין היתר כי הקיבוץ מנוע לבצע הליך של שיוך פנימי על פי החלטות המינהל, וכי בהחלטות שהתקבלו על ידו במסגרת הליך השיוך, הוחלט כי במותו של חבר, תחזור זכות השימוש והחזקה בדירתו לקיבוץ, וזאת במקרה שעד לאותה עת לא הושלם הליך השיוך הפורמאלי, משמע רישום זכויות החבר במינהל מקרקעי ישראל כי רק לאחר השלמת הרישום תינתן ליורשי החברי הנפטר, זכות השימוש והחזקה בדירה.

עוד טען הקיבוץ כי הקיבוץ כלל לא פנה לוועדת הפרוגרמה ולא קיבל אישור לרישום הדירות על שם החברים לפי החלטה של המינהל, וכי בהתאם להחלטה 979 אשר ביטלה את החלטה 751, לא ניתן עוד להפנות את חברי הציבור הזכאים או את יורשיהם לחתימת הסכם חכירה במינהל לפי החלטה 751.

עוד טען הקיבוץ, כי החלטה 979 של המינהל תלויה ועומדת היום בבג"צ, ולכן אין בנמצא כיום החלטה שמאפשרת לקיבוץ להפנות את חבריו למינהל.

הקיבוץ אינו כופר בכך כי הוא לא הפנה חברים זכאיים ויורשיהם לחתימה על הסכם חכירה אל מול המינהל, ואף צירף מכתב שמרכז הפרוגרמות מיום 6.7.10 המאשר זאת, ולמעשה לטענת הקיבוץ הסכמתו זו לעובדה כי לא הפנה חברים לרישום, מאיינת על כל דרישת המבקש לעיון במסמכים להוכחת טענותיו בקשר להתנהלות הקיבוץ לעניין אי הפניית החברים הזכאיים לרישום, למינהל.

עוד טוען הקיבוץ כי בבקשת המבקש יש משום "שינוי חזית" כך שלראשונה נטענת טענת "השיוך הפנימי בפועל" ו-"שאלת חוקיות התנהלות הקיבוץ" לעומת הנטען בכתב התביעה, כי הקיבוץ במעשיו מעכב ומונע הפניית חברים למינהל על בסיס ההחלטות הקיימות.

הכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה, ובתשובה לתשובה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה כמעט במלואה.

התובע זכאי לטעמי לעיין בחלק מהמסמכים המבוקשים על ידו.

תקנות 112-120 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 קובעות כי הליך הגילוי והעיון במסמכים נעשה בין בעלי הדין בקשר למסמכים שנמצאים ברשותם או בשליטתם והם רלוונטיים לעניין הדיון.

הליכי גילוי מסמכים ושאלונים כאמצעי לחשיפת האמת, להגברת היעילות הדיונית ולמניעת הפתעת היריב חשובים הם גם לצדדים וגם לבית המשפט, כדי להגיע לתוצאה ולהכרעה הנכונה.

יחד עם זאת, נפסק כבר כי אין להפוך את שלב הגילוי והעיון במסמכים, שהוא שלב מקדמי, לתחליף לשלב ההוכחות במשפט, ולכן, הצעתי לצדדים להגיע להסדר בקשר להליכים אלו, שכן לפי ההלכה אין זה תפקידו של בימ'ש בשלב מקדמי זה של ההליך לבחון האם גרסת התובע הינה נכונה והאם היא אמת ואם לאו.

גם אם בשלב זה לא ברור כי המסמכים הנדרשים או השאלות הנשאלות הינן קשורות במישרין למחלוקת שבין הצדדים, הרי שדי בשלב זה שהן קשורות אפילו בעקיפין למחלוקת כדי להצדיק את גילויים או את מתן התשובות לשאלות הנשאלות (ר' פסק הדין של כב' השופט מלצר ברע"א 9322/07 גרבר נ' רנדי - פורסם בנבו, וכן ברע"א 6546/94 בנק איגוד נ' אזולאי מ"ט(4) 54, וכן ברע"א 4234/05 בנק מזרחי נ' פלץ – (פורסם בנבו ביום 14.08.05 מפי כב' השופט גרוניס, וכן פסק דינו של כב' השופט טירקל ב-ברע"א 637/00 בנק דיסקונט נ' אברת סוכנות לביטוח פ"ד נ"ה (3) 661).

מאחר שהגעתי למסקנה כי המסמכים המבוקשים על ידי התובע והשאלות הנשאלות, הינם רלוונטיים לבירור המחלוקות שבין הצדדים, בין אם אלה נדרשים לו לצורך ביסוס טענותיו או שמא דרושים לו להזמת טענות הנתבעת, שומה על הנתבעת להציגם לתובע ולהשיב לשאלותיו.