גורפינקל נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להורות על ביטול פסילה מנהלית עליה הורה קצין משטרה לאחר שהמבקשת נהגה ברכב כאשר היא, לכאורה, שיכורה.

כנגד המבקשת הוגש כתב אישום, לפיו ביום 15/11/2013 בשעה 02:28 ברח' פל-ים בחיפה, נהגה ברכב בהיותה שיכורה, לאחר שבדגימת אויר נשוף שניטלה ממנה, נמצאו 315 מק"ג אלכוהול.

ב"כ המבקשת, טוען כי רישיונה של המבקשת נפסל מבלי שקצין המשטרה מתייחס בכובד ראש לרמת האלכוהול הנמוכה שנדגמה ממנה. בנוסף, הקצין שגה, ולא נתן דעתו לכך שעברה הפלילי והתעבורתי של המבקשת, נקי. כמו כן, לא שקל את הפגיעה בפרנסת המבקשת שהינה אם חד-הורית, מרצה במכללת "אורט בראודה" בכרמיאל, וזקוקה לרישיון הנהיגה מדי יום, לצורך הגעתה למקום עבודתה. בכל הנוגע לעבירה המיוחסת לה, כפר הסנגור באשמה המיוחסת למבקשת.

מחומר הראיות עולה, כי המבקשת נעצרה על ידי מתנדב, דורון כהן, בשעה 02:28, במחסום משטרתי, כשברכבה נוסע. היא נכשלה בבדיקת נשיפון, נמסרה לשוטר מוכליס אבו ריש, לצורך ביצוע בדיקת מאפיינים. בתחקור הראשוני שנערך לה מסרה המבקשת, כי בילתה במועדון ושתתה כוס אחת של יין. השוטר מציין, כי ריח קל של אלכוהול נדף מפיה, הופעתה היתה מסודרת והיא הגיבה לעניין. כמו כן, ציין כי הודיע לה כי היא מעוכבת לצורך בדיקת שכרות ומרגע זה נאסר עליה להכניס דבר לפיה או לעשן עד לסיום הבדיקה. בבדיקת המאפיינים שנערכה לה התבקשה המבקשת להסיר את נעליה. בדיון עצמו התברר, כי בצדק נעשה הדבר, שעה שנעלה נעלי עקב גבוהים, דבר אשר יכל היה להכשיל אותה במבחני המאפיינים. המבקשת צלחה את מבחן העמידה, נכשלה במבחן ההליכה על הקו, תוך שהיא חורגת מהקו, מתנדנדת, מסתייעת בהרמת ידיה לצדדים לשם שמירה על יציבות. כמו כן, נכשלה במבחן הבאת האצבע לאף תוך שהיא מחטיאה בפעם השניה, הבאת אצבע לאף. עם זאת, השוטר ציין, כי לא יכל לקבוע אם היא נראית תחת השפעת אלכוהול. מבצע בדיקת המאפיינים המשיך בבדיקת השכרות, דרש מהמבקשת את הסכמתה לתת דגימת נשיפה לצורך איתור אלכוהול בגופה, הסביר לה את מטרת נטילת הדגימה ומשמעות הסירוב להיבדק. המבקשת הסכימה לכך, ואף חתמה על מסמך המאשר את הסכמתה ומהות ההסברים שניתנו לה (ראה סעיף 8 לדוח פעולה באכיפת איסור נהיגה בשכרות). בדיקת השכרות שנעשתה לה ושתוצאתה משתקפת בפלט מס' 2356, מלמדת שריכוז אלכוהול בגופה של המבקשת היה 315 מק"ג אלכוהול. יצוין, כי נערכו למבקשת שני ניסיונות נשיפה, כשבכל ניסיון שני מחזורי נשיפה, וערכי האלכוהול שנמדדו בשני חיישני מכשיר הינשוף נעו בין 325 מק"ג ל- 315 מק"ג. אולם, מכשיר הינשוף, מתוכנת 'לבחור' בסופו של דבר, את התוצאה הנמוכה ביותר, כמשקפת את ריכוז האלכוהול בגופה של המבקשת. פלטי מכשיר הינשוף נושאים את פרטי מפעיל המכשיר, וכן את פרטיה של המבקשת, וחתימתה מתנוססת עליהם. בחומר הראיות מצויות בדיקות עצמיות שנערכו על ידי מפעיל המכשיר בתחילת המשמרת ובסיומה. דבר המעיד על כך שמכשיר הינשוף שבאמצעותו נבדקה המבקשת היה תקין. המכשיר היה מכויל, ולפיכך תוצאת הבדיקה מדויקת. בתיק תעודת בקרת כיול יומית שנעשתה אל מול בלון הגז היבש התומכת במסקנה זו.

כאמור, המבקשת עצמה קושרת עצמה לביצוע העבירה, היא הודתה שבילתה במועדון לילה, שתתה יין, אם כי לדבריה, שתתה כוס אחת של יין. יצוין, כי בסיום בדיקת הנשיפה לאחר שהובהר לה שנמצא בגופה ריכוז האלכוהול האמור לעיל, העולה על הריכוז הקבוע בחוק, והיא הוזהרה כי איננה חייבת לומר דבר, וכי כל דבר שיאמר על ידה, יכול לשמש כראייה נגדה, ביקשה להוסיף ואמרה: "מצטערת, וחשבתי שכוס יין לא מפריע ולא לקחתי בחשבון שלא אכלתי משש בערב, וזה דייט ראשון וחגגתי ולא תיארתי לעצמי שכוס יין יהרוס את הערב" (ראה סעיף 9 לדוח 'תחקור חשוד'). דברים דומים מסרה כאשר נעצרה ע"י השוטר לבדיקה (ראה 'תגובת הנהג' בדוח הנסיבות).

הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה המבססות היטב את האישום המיוחס למבקשת.

באשר לשאלת המסוכנות, ולעיקר טענותיו של הסנגור, הקצין הפוסל פקד משה רוקח, ערך למבקשת שני שימועים: האחד, עניינו הפסילה המנהלית, והשימוע השני ביחס לאיסור השימוש ברכב. באשר לפסילה המנהלית החליט הקצין לפסול את המבקשת מהחזיק רשיון נהיגה למשך 30 יום מהנימוק שלמבקשת "רשיון נהיגה משנת 1997 צברה הרשעה אחת [משנת – ש.ב.] 2011, נהיגה בשכרות מסוכנת ביותר". באשר לאיסור השימוש ברכב, נמנע הקצין הפוסל לאסור את השימוש ברכב, חרף העבירה החמורה, בנימוק שמדובר ב"נהגת ותיקה ללא הרשעות, מידת האלכוהול לא גבוהה". לאחר העיון בעברה התעבורתי של המבקשת, הנקי מעבירות, שגה הקצין כאשר ציין בהחלטת הפסילה המנהלית, כי למבקשת הרשעה אחת משנת 2011, שעה שלהרשעה כזו אין זכר ברישום. עם זאת, ניכר בהחלטתו, שלא זה היה הבסיס להחלטה המנהלית, אלא הסיפא להחלטה, בה הדגיש "נהיגה בשכרות מסוכנת ביותר". לפיכך, אינני סבור כי מדובר בטעות העולה כדי איון של החלטת הקצין הפוסל. יודגש, כי אפילו הייתי סובר, כגישת הסניגור, כי מדובר בטעות בשיקול דעתו של הקצין, עדיין, אין בפגם זה כדי להוביל לביטול ההחלטה המנהלית, שעה שבית המשפט מוסמך לפי תורת הבטלות היחסית, לבחון מחדש את השיקולים הצריכים לעניין ולשקול, עפ"י הפרמטרים המקובלים בפסיקה, אם יש לקיים את ההחלטה או לבטלה. משעה שבעבירה של נהיגה בשכרות עסקינן, אינני סבור שיש מקום לבטל את ההחלטה.

המבקשת, נוהגת משנת 97' ואמנם אין בעברה עבירות תעבורתיות כלשהן, אך עבירה של נהיגה בשכרות, שלכאורה, נעברה על ידה, די בה כדי לבסס את המסוכנות המצדיקה את תקופת הצינון עליה הורה הקצין הפוסל. דומני, כי אין צורך להכביר מילים על המסוכנות הרבה הנשקפת מפני מי שאוחז בהגה שעה שבעורקיו זורם אלכוהול. כבישי הארץ רוויים בדמם של חפים מפשע שהיו קורבנות לנהגים שלא היססו לנהוג ברכב ולסכן את הציבור לאחר שצרכו אלכוהול. מחקרים רבים, כמו גם המציאות הכמעט יומיומית, מוכיחים, קורלציה ברורה, בין היתכנותן של תאונות דרכים קשות, לבין צריכת אלכוהול טרם נהיגה. נהג השותה אלכוהול ונוהג ברכב, לא יוכל להתמודד באופן ראוי, עם סיכונים הקיימים בנהיגה, מהירות תגובתו איטית יותר, תחושותיו מעורפלות, ועל כן, הסיכוי להתממשותו של סיכון לתאונת דרכים קשה הוא גבוה לאין שיעור מנהג שלא צרך אלכוהול טרם נהיגה. ביטוי מובהק לקהות החושים שפקדה את המבקשת, אני מוצא בבדיקת המאפיינים שנערכה לה, שעה שנכשלה במבחן ההליכה על הקו, התנדנדה, הסתייעה בהרמת ידיה לצדדים, לשם שמירה על היציבות, חרגה מהקו, והחטיאה בפעם השניה, את הבאת האצבע לאף. אלה הם כשלים התנהגותיים, 'קלאסיים', של נהג שיכור, שיכולותיו הקוגנטיביות משובשות, ונפגמו עקב האלכוהול שצרך. אמנם, השוטר אבו ריש, לא יכל, לקבוע, סובייקטיבית, מהי לדעתו מידת השפעת האלכוהול על המבקשת, אך אלה הם סממני שכרות מובהקים, ומשעה שהם ניצפו במבקשת, בהצטרפם לבדיקה המדעית, יש בהם ללמד, שאכן, נשקפה מהמשך נהיגתה של המבקשת מסוכנות אשר הצדיקה את תקופת הצינון עליה הורה קצין המשטרה.

יודגש, כי הקצין הפוסל ערך איזון ראוי כאשר החליט כי בשל ותק נהיגתה, כמות האלכוהול הנמוכה והעדר הרשעותיה, אין לאסור את השימוש ברכבה, וזאת למרות שמקובל להשבית רכבים של נהגים שיכורים.

משנערך איזון ראוי זה, ולאור הנימוקים דלעיל, לא מצאתי כי קצין המשטרה שגה, ועל כן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ד, 20 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: