גורן נ' שנהב ואח'

פסק דין

התובע היה בעל הבית של הנתבעים אשר שכרו ממנו דירה. תקופת השכירות היתה אמורה להסתיים ב- 11.7.09, אך האריכו את ההסכם בהסכמה לתאריך 11.8.09.

אין מחלוקת על כך שהנתבעים עזבו את הדירה בפועל ב- 07.8.09.

לדברי התובע הנתבעים אחרו בפינוי הדירה וכתוצאה מכך הדיירים החדשים לא היו יכולים להיכנס אלא כעבור מספר ימים.

לטענת התובע השאירו הנתבעים אחריהם נזקים פיזיים למושכר וחובות לחברת החשמל ומיסים מקומיים ואף איחרו בארבעה ימים במסירת הדירה לידי הדיירים החדשים. על סמך אירועים אלו התובע עותר לסכום של 4500 ₪. הסכום בנוי כדלקמן:

1. בגין נזקים לדירה – 2500 ₪.

2. בגין הוצאות שונות, עוגמת נפש וייעוץ משפטי- 2000 ₪.

התובע העיד בבית המשפט וטען לאיחור ביציאה מן הדירה של ארבעה ימים אשר בגינו הוא עותר ל- 400 ₪ וזה מתוך הסכום הכולל שהוא מבקש מהנתבעים. התובע גם הסכים לכך שב- 16.9.09 באמצעות עורך דינו הוא דרש מהנתבעים 1800 ₪ לכסות כל נזקיו. אין בפיו הסבר על כך שתביעתו הגיעה ל- 4500 ₪. לא זו בלבד, אלא התובע לא הציג בפני בימ"ש אישור או קבלה על כך שתיקן כל נזק במושכר אחרי הפינוי על ידי הנתבעים, אם כי טען נמרצות שהיו נזקים שאכן תיקן. במהלך הדיון התובע טען שהנתבעים חייבים 429 ₪ בגין ארנונה אשר סכום זה מתייחס לתקופת שהותם בדירה.

התובע גם לא טרח ליידע את בימ"ש אלא במהלך חקירתו שהנתבעים העבירו לידיו ב- 02.9.09 שיק בסך 829 ₪ לכיסוי כל חובותיהם וזאת בצירוף מכתב מפורט. התובע הסביר כי לא הפקיד את השיק משום שהנתבעים רשמו על גב השיק שקבלתו מהווה תשלום סופי בגין כל נזקיו.

לטענת הנתבעים, הם פינו את המושכר ארבעה ימים מוקדם מהמועד הקבוע, ביום שישי, וזאת על פי בקשת הדייר החדש. לכן אין חובה עליהם לשלם בגין איחור. כמו כן, הנתבעים מכחישים שגרמו נזק כלשהו לדירה. עמדת הנתבעים היא שבמכתבם מיום 02.9.09 הם העבירו לידי התובע כל סכום המגיע לו כתוצאה מסיום תקופת השכירות. הנתבעת מודה שסכום זה לא שולם עקב כך שהתובע לא הפקיד את השיק. בכל הנוגע לדרישה לארנונה, הנתבעת העידה וכך נאמר בכתב הגנתם שהנתבעים סגרו את החשבון בעירייה עוד בטרם יציאתם מהדירה והעבירו את האחריות לארנונה לדייר החדש.

לאחר ששקלתי את דברי בעלי הדין ועיינתי במסמכים שהוגשו, הגעתי למסקנה שיש לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד ולהלן הנימוקים לכך:

1.בכל הנוגע לנזק למושכר, התובע לא הוכיח דבר בפניי. כמו כן לא היה הסבר בפיו כיצד ביום 16.9.09 היה מוכן להסתפק ב- 1800 ₪ והגיש תביעה בפניי בסכום 4500 ₪.

2.בכל הנוגע לטענת התובע לעניין ארנונה, אני מקבל את הסבריה של הנתבעת שהנתבעים סגרו את חשבונם מול העירייה בטרם יציאתם מהמושכר.

3.לא הוכח בפניי שהנתבעים פינו את הדירה באיחור כלשהו לא ביום ולא בשעה.

4.עיון במכתב הנתבעים מיום 02.9.09 מגלה שלקחו בחשבון את כל הסכומים שהם היו אז חייבים לתובע והציעו לו תשלום מלא בסך 829 ₪.

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סכום של 829 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.

אם הסכום לא ישולם במועד, יתווסף לו סכום הוצאות של 300 ₪ והסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ה' תשרי תשע"א, 13 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: