גורן ואח' נ' סיסו ואח'

פסק דין

1.בפני תביעות הדדיות של בעלי הדין בקשר להסכם אשר לפיו התובעת שכרה את שרותיו של התובע לשתילת דשא בחצר ביתם באוגוסט 2011.

דובר בחצר של כ- 300 מ"ר המשמש את התובעת כמשפחתון.

התובעת שילמה לנתבע 16,000 ₪.

2.לטענת התובעת הנתבע התשרל בעבדותו ומכאן תביעתה.

לטענת התובעת, זמן קצר לאחר הנחת הדשא התברר שחלקו לא נקלט, ו"לא היה ישר עם המון גבשושיות שלא התחבר ולא השתרש באדמה". (כתב התביעה, סעיף 6)

כאשר פנתה התובעת אל הנתבע והתלוננה הוא מסר לה שעליה להמתין זמן מה, כחודש, אך לטענתה גם לאחר תקופה זו המצב לא השתפר והנתבע השיב כי רק בקיץ הדשא יהיה ירוק. הנתבע עבד אצל התובעת לצורך טיפול שותף במשך כחודשיים. בקיץ 2012 התובעת שוב התלוננה לנתבע והוא טען שעץ הפיקוס מפריע לגדילת הדשא ועל פי המלצת הנתבע הוזמן גוזם מקצועי אשר לו שילמה 1,800 ₪. בפיה של התובעת תלונות על הגיזום אשר גרם נזק לביתה.

3.בהמשך, לטענת התובעת, הנתבע לא נענה לפניותיה והיא פנתה לאדריכל גנים אשר:

"להתרשמותו הדשא שהונח לא מתאים לדריכה מתמשכת וההנחה לא נעשתה כראוי".

(כתב התביעה סעיף 10)

4.על סמך הטענות המפורטות בסעיפים 1, 2 ו – 3 דלעיל התובעת עותרת לפיצוי בסכום של 16,000 ₪. בעת הדיון התובעת טענה שהנתבע לא דאג להזהיר אותה בקשר לבעיה עם עץ הפיקוס.

לדבריה, רק כ- 50 מ"מ מהדשא ירוק. כמו כן מסרה התובעת לבית המשפט: "אני חושבת שנגרם לי עוול הנתבע ידע מראש שזה משפחתון; ילדים קטנים. אני מרגישה שלא קיבלתי תמורה למה ששילמתי". (עמ' 2 שורות 12, 13)

ניכר הדבר שלא היה ברשותה כל חוות דעת מאותו מומחה אשר דבריו צוטטו בכתב התביעה, והוא לא התייצב למסור עדות.

בעלה של התובעת העיד שהחלק מהחצר שצריך טיפול הוא כ- 80 מ"ר ועלות הדשא היא 1,200 ₪ ללא עבודה.

5.בפי הנתבע גרסה אחרת: הוא אכן ידע שדובר במשפחתון והדשא ששתל התאים למקום אולם: "השאלה ברמת הטיפול והתחזוקה. כל שלושה חודשים צריך לעשות נגד מזיקים ודישון. צריך לאפשר לדשא להתאקלם שלושה חודשים מבלי לדרוך עליו". (עמ' 2 שורות 20-22).

הנתבע הזהיר את התובעת על כך במפורש – אך לשווא. אותו דין חל לגבי עץ הפיקוס. הנתבע דאג להביא לפני בית המשפט תמונות של החצר (נ/1 ו-נ/2) אותן צילם לפני הגשת כתב ההגנה. באותן תמונות ניתן לראות שהדשא ברוב שטח החצר הוא במצב טוב – למעט במקומות שהוקמו עליו מתקנים שונים לצורך ניהול המשפחתון. כמו כן לאחר הדיון פנתה התובעת והתלוננה על כך שהתמונות נ/1 ו-נ/2 לא צולמו סמוך לדיון.

בתשובתו הנתבע צירף עוד צילום שבו הוא בעצמו גוזם את הדשא כחודש לאחר השתילה. לטענתו תמונה זו תומכת בטענתו שלאחר חודש ימים הדשא צמח בכל הגינה לגובה של כעשרים ס"מ.

הנתבע גם הדגיש שכל עוד שהוא בעצמו הועסק לתחזק את הדשא הכל היה תקין – אולם התובעת ויתרה על שרותיומכיוון שלדבריה: "זה היה לי יקר". (עמ' 6 שורה 6)

הנתבע הדגיש שהתובעת הרסה חלקים מהדשא במו ידיה, תוך שבנתה על הדשא שני דקים מעץ אורן ומחסן פלסטי של "כתר". מבנים אלה חסמו ממטרות שאמורות להשקות את הדשא. כמו כן הוקמו שערי כדורגל ונדנדות על הדשא. וברוב הגינותו הנתבע מסר לבית המשפט: "היו תלונות על טיב הדשא התלונות היו מוצדקות אך לא אלי. אמרתי לתובעת שצריך לטפל בדשא, אמרה שבעלה יטפל בדשא. אמרתי לה שהוא לא מקצועי". (עמ' 2 שורות 28-29)

6.מר אלקיים דורון גנן במקצוע העיד מטעם הנתבע - הוא הבהיר לבית המשפט "שברגע שמניחים דשא אחרי שבוע יודעים אם נקלט או לא. רואים את זה". (עמ' 3 שורות 9-10)