גורל ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

החלטה

בקשות המנהל המיוחד והגרושה (אם הקטינה) לביטול צו הכינוס והליכי הפש"ר הן הבקשות שלפני.

אקדים את המסקנה אליה הגעתי לאחר עיון בבקשות, בעמדות המנהל המיוחד והכנ"ר, בתגובות המשיבה 3 ובהתייחסות החייב לטענות – ואומר כי ראיתי לקבל את הבקשות ולבטל את צו הכינוס ואת הליכי הפש"ר בהם נקט החייב.

צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 1.2.11, ומאז מתנהל החייב בדרך שאינה מתיישבת עם הנדרש ממי שמבקש את הגנת פקודת פשיטת רגל.

כבר בדו"ח המנהל המיוחד שנערך לקראת הדיון בבקשת החייב להכריזו פושט רגל פורטה התנהלותו הלקויה, המתבטאת בין השאר בחוסר שיתוף פעולה עם בעל התפקיד, אי הצגת מסמכים כפי שנדרש, מתן תשובות מעורפלות לתהיות שהעלה המנהל המיוחד בפניו, אי מתן הסברים מספקים לנסיבות קריסתו (גם 'ההסברים' שנתן סתרו טענות אחרות שלו בעצמו), העלמת פרטים מהותיים ועוד.

בדיון שהתקיים לפני חזר המנהל המיוחד על הדו"ח, ציין כי "החייב נמנע מלהציג מצג אמיתי ביחס ליכולתו הכלכלית וביחס לעיסוקו" וסבר כי אין להכריזו פושט רגל ואולם הסכים למתן ארכה של 30 ימים להשלמת החסר כדי שיהיה בידיו לעיין בכל המסמכים ולגבש עמדתו אשר להתנהלות החייב, לתום ליבו ולשאלת הכרזתו פושט רגל.

המשיבה 3, אם הקטינה - הנושה בחוב מזונות, התייצבה בדיון הנזכר, התנגדה לבקשת החייב להכריזו ותארה את מצבה הכלכלי כי "החייב השאיר את הגברת עם חובות של למעלה מרבע מיליון ₪. היא לא הלכה להליכי פש"ר אלא משלמת במסגרת ההוצאה לפועל ועומדת מאחורי החובות" (עמ' 2 לפרוטוקול) וכי עצם פניית החייב להליכים אלה הותירה את "הקטינה הגיעה לחרפת רעב" (שם), משכך בקשה לבטל את ההליכים ולאפשר לה למצות את זכויותיה לגבות את חוב המזונות באמצעות ההוצל"פ מאחר שלשיטתה פנה החייב להליכי הפש"ר אך כדי להתחמק מחוב המזונות.

חרף הארכה שקבל בדיון לא ראה החייב למלא את הנדרש ממנו והמשיך להתנהל כהתנהלותו עובר לדיון, המשיך להתעלם מהחיובים בהליך, הן אלה הרלבנטיים לשיתוף הפעולה ולהצגת מסמכים ומתן הסברים והן לחיובים 'הטכניים' (אם כי מהותיים), של תשלום מזונות הקטינה שנקצבו, על אף שהוזהר כי ההליכים יבוטלו אם לא ימלא את החיובים. משלא מילא החייב את החיוב לשלם מזונות הקטינה ובצר לה (מחמת מחסור כלכלי לכלכל את הקטינה) פנתה המשיבה 3 לבטל ההליכים, בהתאם להחלטתי בדיון, וכדי לאפשר לה למצות את זכותה באמצעות ההוצל"פ. הגם שאפשרתי לחייב להגיב לבקשה – הוא התעלם ממנה ולא הגיב, (ואני מתרשמת כי התנהלות זו היא עקבית שכן החייב הבין והפנים את האפשרות לקבל הזדמנויות מבית המשפט שאינו מבטל בנקל את ההליכים).

לאחר שהחייב לא הגיב ולאור עמדת המנהל המיוחד שסבר כי יש לקבל את הבקשה (לאחר שהתרה בחייב וזה לא שעה לפניותיו) ומאחר ש"החייב לא מילא אחר ההחלטה ולא שילם ולו אגורה אחת על חשבון דמי המזונות שקצבתי – כך עולה מבקשת המבקשת, ומהתסקיר המשלים של המנהל המיוחד" (החלטה מיום 16.5.12) בטלתי את ההליכים; רק לאחר ביטול ההליכים ולאחר שהמשיבה 3 פעלה במסגרת ההוצל"פ, והפעולה הנמרצת של רשויות ההוצל"פ לרבות הוצאת צו מאסר 'הזכירה' לחייב כי שהות במסגרת הליכים אלה נוחה יותר ומאפשרת לו להתנהל כרצונו ללא אימת הסנקציות של ההוצל"פ, מיהר החייב לשלם את המזונות שקצבתי ולאחר שהסיר את חוב הפיגורים הוחזר צו הכינוס לתוקף (בהסכמת המנהל המיוחד).

הגם ששב להליכים אלה, והגם שהזהרתיו בהחלטה מיום 12.3.13 כי אם לא ימלא בקפדנות אחר חיובי ההליך, יבוטלו ההליכים, לא השכיל גם הפעם לפעול בהתאם לנדרש, ועם חזרתו להליכים ולאחר ששילם את הנדרש, אך לא מילא את החיובים האחרים, פנה המנהל המיוחד לבית המשפט ועתר פעם נוספת להורות לחייב לתת הבהרות ולהציג מסמכים לביסוס נסיבות קריסתו והתנהלותו המעוררת תמיהות בהליך דנא, לאור חומר שהצטבר במשרדיו "ולנוכח הממצאים החדשים אשר הועלו על ידם (נושי החייב- א.נ.ח.) בעניינו של החייב, אשר מעלים בספק את תום ליבו של החייב... המנהל המיוחד סבור כי על החייב להבהיר נושאים מסוימים ולהמציא אסמכתאות לכל תהייה אשר תועלה במסגרת הבקשה..." (סעיף 1 לבקשה 10).

אלא שכל ההזדמנויות שניתנו לחייב להציג מסמכים ולבסס את טענותיו רק העצימו את השאלות הרבות והתהיות בהתנהלות החייב בעיקר במהלך ההליכים מאז פנה לבקש הגנת הפקודה, והתרשמתי כי יש בעייתיות ממשית בהתנהלות החייב עד כי עולה לכאורה שהחייב מקבל את כסות הגנת הפקודה מפני נושיו להמשיך ולנהל את עסקיו באמצעות קרוביו.

את המסקנה הזאת אליה הגיע המנהל המיוחד לא הדף החייב ואף להפך, מבקשת המנהל המיוחד עולה כי דווקא החומר שהוצג מתיישב עם מסקנה זו שהיה על החייב לסתור בדרך של הנחת תשתית לתום ליבו – אך הוא לא עשה כן.

מאז הדוח הראשון ומאז הדיון שהתקיים בפני בו ציין המנהל המיוחד כי "החייב נמנע מלהציג מצג אמיתי ביחס ליכולתו הכלכלית..." ומאז הסכים המנהל המיוחד לבחון את המסמכים שיוגשו לו כדי שיוכל לגבש עמדתו, עסוקים בעל התפקיד, כנ"ר והמשיבה בעיסוקים שאינם נצרכים בהליכים אלה ונדרשים להוצאת אנרגיה מיותרת להתחקות אחרי עניניו של החייב שביקש מיוזמתו את הגנת הפקודה; לא זו מטרת הליכי פש"ר בהם נוקט חייב, ולא ראיתי כי הזכות להיות מוגן מפני הנושים על ידי דיני פשיטת רגל והזכות לפתוח דף חדש בחיים ניתנת למי שמזלזל בהליכים, בנושים בבעל התפקיד ובהחלטות בית המשפט.

לטענות חוזרות ונשנות של המשיבה 3 שאף הציגה טענותיה בפני חוקר כנ"ר (בקשה 12) ולטענות המנהל המיוחד (בבקשה 10) מצא החייב להשיב באופן סתמי ולא מספק, בודאי כאשר נטל ההוכחה לתום ליבו רובץ עליו. כך לא המציא חוזה שכירות עדכני הגם שנדרש לכך פעם אחר פעם, שבעתיים כשנושא מגוריו הוא מהותי לנוכח הסתירות שהתגלו בדבריו (ראה תגובת המנהל המיוחד), כך לא המציא אישורים לתשלום שכר דירה כטענתו, כך לא הובהרה סוגיית מקום העבודה כשעל פניו עולה (כטענת המשיבה 3, ואליה הצטרף המנהל המיוחד) כי החייב מנהל את עסקיו באמצעות קרובי משפחתו (אביו המבוגר שגם הוא היה בעבר בהליכי פש"ר) ואחיו (שמיומנותו אינה זו הנדרשת בעסק בו עובד החייב).

יאמר כי החייב התבקש להמציא מסמכים שונים התומכים בטענותיו בדבר העסקים (שלהם ניתנו שמות כמעט זהים) – אך "החייב לא המציא את שהתבקש למעט מסמך אחד – טופס ניכויים למס הכנסה ע"ש אחיו... גם כאן לא הניח את דעתו של המנהל המיוחד ... והמסמך אותו המציא אינו מהווה כל אסמכתא לסגירת עסק או הפסקת הפעילות בו" (סעיפים 8, 9 לתגובת המנהל המיוחד), עוד תמוה כיצד זה 'נפתח' עסק על שם אביו ביום 6.1.13 כשהחייב בעצמו מציין שאביו הוא אדם מבוגר וחולה "ואינו יכול לבצע עבודות פיזיות בעצמו..." (סעיפים 10, 11 לתגובת המנהל המיוחד); המנהל המיוחד אף תהה ולא קבל כל הסבר "מדוע העסק אשר היה רשום על שם אחיו של החייב נסגר לאחרונה?..." (סעיף 12 לתגובת המנהל המיוחד), ולא ברור אם נסגר מחמת חובות, אם צבר הפסדים, ואם כך מדוע זה נפתח עסק חדש בשם דומה ובאותו עיסוק רק בינואר שנה זו על שם האב המבוגר והחולה.

תגובות המנהל המיוחד והמשיבה מכילות חומר רב המדגיש את השאלות הרבות שהועלו במסגרת זו, לכך אוסיף את עניין שתי החברות המופיעות ברשם החברות כחברות פעילות, וגם העובדה כי בעסק על שם האב (מיום פתיחת העוסק המורשה על שמו) לא הוגשו דיווחים למשרדי מע"מ "והדבר מעיד כי החשד שעלה למנהל המיוחד בדבר אמינותם של התלושים (בהם יש למשל ציון של הפרשה לפנסיה אך בלי עקבות המשך להעברת ההפרשה – א.נ.ח) התברר כנכון, והתלושים אשר מונפקים לחייב הינם תלושים פיקטיביים" (סעיף 21 לתגובת המנהל המיוחד לבקשה 10 ו-12).

ובהמשך להתנהלותו בהליך יש להוסיף גם את התביעה שהגיש החייב בבית המשפט לענייני משפחה נגד המשיבה 3 בלי שטרח לבקש אישור בי"מ של פש"ר ותוך שהוא שוכר שירותי עו"ד לטיפול בתביעה זו. יאמר כי "הסברי" החייב אשר ל'אי ידיעת עו"ד' שהגישה את התביעה בשמו שהיה עליה לבקש אישור בי"מ זה, אינם מהווים הסבר אמיתי, כך גם התרשמתי באשר לטענה כי אותה עו"ד אינה מקבלת ממנו כל שכר...

כאמור החייב לא ביסס את טענותיו הסתמיות וכל שהיה לו הם 'הסברים' סתמיים וטענה כי על המנהל המיוחד ועל המשיבה להוכיח את טענותיהם; אלא שהחייב מתעלם מדרישת הליכים אלה כי הוכחת תום הלב של החייב הפונה ביוזמתו להליכי הפש"ר מוטלת עליו שבעתיים כך שכשנתנו לו הזדמנויות חוזרות ונשנות לעשות כך אך הוא התמיד בתשובותיו המעורפלות וחסרות הבסיס והמשיך בהתחמקויות מלהציג את המצב העובדתי לאשורו.

עמדת כנ"ר אשר לבקשות היא כי "לאור הנימוקים המפורטים בהרחבה בתגובת המנהל המיוחד, סבור הכנ"ר כי החייב מתנהל בהליכי פשיטת הרגל בחוסר תום לב ולפיכך יתמוך בבקשת המבקשת להורות על ביטול הליכי הפש"ר שנפתחו לבקשת החייב בשל ניצולם לרעה".

כפי שציינתי מאז תחילת ההליכים שנפתחו לבקשת החייב, נדרשים בעל התפקיד, הכנר ובית המשפט לדון פעם אחר פעם בעניניו של החייב, שאינו משכיל למסור פרטים רלוונטיים ומהותיים להתנהלותו במהלך ההליכים, והמנעותו מעשות כך מדגישה את התנהלותו הלקויה בהליכים ומחזקת את טענות המנהל המיוחד, הכנ"ר והמשיבה כי יש לבטל את ההליכים מחמת ניצולם לרעה.