גורי ע.ע.ע. בע"מ ואח' נ' אר.ג'י.אם. תעשיות מזון בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לתיקון כתב התביעה, בקשה המוגשת כהמשך ישיר לשלל בקשות אשר מגישים הצדדים מאז החל בירור התובענה.

הרקע לתביעה ולתביעה שכנגד כבר הובהר בהחלטות קודמות (למשל החלטה מיום 14.4.13 בבקשה לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות) ואין טעם לחזור על הדברים.

לטענת המבקשת, במקביל לבירור התביעה והתביעה שכנגד בתיק זה, התנהלה בין הצדדים בוררות בפני רואה חשבון, אך בהודעה משותפת שהוגשה לבורר ביום 6.8.13, הסכימו הצדדים להפסיק את הבוררות ולהעביר גם את המחלוקות נשוא הבוררות להכרעה במסגרת תיק זה, על דרך של תיקון כתב התביעה. עוד טוענת המבקשת כי במהלך בדיקות שעשתה התברר לה שנפלו טעויות בסכום התביעה המקורי ב- 5 ראשי נזק שנתבעו. המבקשת מדגישה כי תיקון טעויות אלו לא היה חלק מההסכמה לעניין הפסקת הבוררות, שלכן היא מותירה לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה אם לאפשר גם תיקון טעויות אלו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, אומנם הוסכם שהבוררות תופסק, שהמחלוקות נשוא הבוררות יועברו להכרעה בתיק זה, ואף שתוגש בקשה לתיקון כתב התביעה. דא עקא, טוענת המשיבה, שהתיקונים המתבקשים בפועל חורגים מהטענות שנטענו בהליך הבוררות, הן בהוספת טענות לתיקונים בסכומים שנתבעו בתיק זה והן ביחס לסעדים שנתבעו בבוררות עצמה. לתיקונים החורגים הללו לא מסכימה המשיבה שכן הבקשה בגינם איננה נתמכת בתצהיר והוגשה בשיהוי ניכר.

בתשובה לתגובת המשיבה, טוענת המבקשת שלא היה צורך לצרף תצהיר לבקשה וככל שהיה הרי היא מצרפת תצהיר לתשובתה. המבקשת אף מפרטת אחד לאחד את הסעיפים שהיא מבקשת לתקן.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", דהיינו בכל שלב של הדיון. בשורה ארוכה של הלכות נקבע כי בבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט בגישה ליברלית, שכן בדרך כלל מיועד התיקון לאפשר גיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ובכך לייעל את ההליך המשפטי.

יחד עם זאת, עלולה בקשה לתיקון כתבי טענות להידחות באם השתהה המבקש בהגשת הבקשה או לנוכח התנהגות המבקש עובר להגשת הבקשה. גם מצב בו עלול התיקון לגרום לצד שכנגד נזק אשר איננו בר תיקון בפסיקת הוצאות, עלול להביא לדחיית הבקשה. אם כך, הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, דוגמת בקשה זו, מחייבת לא רק הבהרת התיקון המבוקש, אלא גם הסבר לעיתוי הגשת הבקשה. וככל שהטענה נסמכת על טענות עובדתיות הרי שחובה לתמוך הטענות בתצהיר, בהתאם לתקנה 241 בתקנות.

מעיון בבקשה זו, מסתבר שהיא נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון מתייחס לשילוב טענות המבקשות בבוררות שבוטלה בטענותיה בתביעה זו. בקשה זו מתבססת מראש על הסכמת הצדדים, ואף המשיבה איננה מתנגדת לה. לכן גם לא היה צורך בצירוף תצהיר ואין סיבה שלא להיעתר לה. מאידך, מתברר שהמבקשת איננה מסתפקת כלל בצירוף טענותיה בבוררות, כמות שהם, אלא מבקשת להוסיף עליהן. כך נטען בתגובה והמבקשת, בתשובתה, לא מכחישה זאת. המבקשת אף טוענת שבעקבות דיוני הבוררות בצעה "חישוב מקיף ומדויק" של הסכומים (סעיף 26 לתשובת המבקשת) ואין אלא לתהות מדוע לא ציינה זאת מראש בבקשה ומדוע לא תמכה מראש בקשה זו בתצהיר.

מחדלי המבקשת נוקבים יותר ביחס לחלק השני של הבקשה, זה העוסק בתיקון סכומים שונים בכתב התביעה. חלק זה של הבקשה איננו מבוסס על הסכמה אלא על הטענה שהתגלו טעויות חישוב (סעיף 15 בבקשה). טענה כזו שומה היה על המבקשת לפרט ולהבהיר כיצד התגלו הטעויות ומדוע רק כעת. ממילא שטענות עובדתיות שכאלו גם חייבת הייתה המבקשת לתמוך בתצהיר. המבקשת לא עושה דבר מאלו ואף טוענת בבקשה (סעיף 16) שהיא מותירה ההחלטה בעניין זה לשיקול דעת בית המשפט.

בתשובתה לתגובה, מבקשת המבקשת לצרף תצהיר, אך המבקשת מתעלמת מתקנה 241 (א) בתקנות ואיננה טורחת לבקש רשות לכך. גם איזכור בקשות לתיקון כתבי הטענות שהגישה המשיבה עצמה אינן רלוונטיות, שכן עצם היעתרות לבקשת צד איננה עילה להיעתרות לבקשה אחרת.

אם כך, לו הוגשה הבקשה אך ורק ביחס לאותן טענות שנטענו בבוררות, כי אז ניתן היה לקבלה גם בלא תצהיר. כיוון שגם ביחס לטענות המבקשת בבוררות מבקשת המבקשת לערוך שינויים אין טעם במתן היתר לביצוע תיקון חלקי. קל וחומר שכך הדבר כאשר בנוסף לטענות אלו מבקשת המבקשת לערוך תיקונים נוספים. כל אלו חייבת הייתה המבקשת לפרט ולתמוך בתצהיר שיוגש מלכתחילה. כיוון שלא עשתה כן – דין הבקשה להידחות. מובן כי ככל שתוגש בקשה חדשה, מפורטת כדבעי, תתברר הבקשה לפי התקנות.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של 4,000 ₪ בלא קשר לתוצאות ההתדיינות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ' חשון תשע"ד, 24 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: