גורודצקי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית המשפט קמא (כב' השופט א. זבולון) להאריך את מעצרה של העוררת עד מחר (30.12.13).

לפי ההחלטה, עילת המעצר שעליה הושתתה ההחלטה היא עילת השיבוש.

אני סבור כי בדין לא השתית בית המשפט קמא את החלטתו על עילת המסוכנות. מש"הנחת העבודה" של המשטרה היא שמי שנהג למעשה ברכב היה בן זוגה של העוררת, למעשה המשטרה בעצמה אינה מאמינה כי המסוכנות היא של העוררת. בנסיבות אלה, אין מקום להחזיקה במעצר מטעם זה. העובדה שהעוררת מייחסת לעצמה את הנהיגה אומרת "דרשני", והיא מייצרת קושי חקירתי, אשר ידון להלן, אולם היא לאו דווקא מגלה מסוכנות.

לעניין השיבוש, אני מתקשה לראות את הסיכון הקונקרטי הזה, בשים לב לכך שבעל האינטרס לשבש, לכאורה, מצוי עדיין במעצר.

אמנם, במהלך הדיון הצביע ב"כ המשיבה על פעולת חקירה שהמשיבה מבקשת לבצעה בעוד העוררת במעצר. אולם, זוהי עילת מעצר עצמאית שלא נטענה בבקשה. חוק המעצרים מורה כי עילה זו לא תיושם אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ויש לראות בה עילה "נחותה" בהשוואה לשתי העילות הבסיסיות של שיבוש ומסוכנות. בנסיבות אלה, ומשעילה זו לא נטענה בבקשה, איני מוצא לנכון לסמוך עליה את המשך מעצרה של העוררת.

אציין כי הצלבת גרסתו של השוטר שלפיה בפועל נהג ברכב בן זוגה של המבקשת היא ניסיון חיים בהקשרים כגון זה עולה החשש כי המבקשת עצמה הינה קורבן לניסיון של שיבוש הליכים מצד בן זוגה, ואולי אף מצד קרובי משפחתו. החשש הזה מהווה טעם נוסף שלא לחשוף את העוררת דווקא למעצר, אלא למקד את החקירה בגורמים האחרים שהוזכרו.

לאור המקובץ, ומשהשחרור הוא הכלל והמעצר הוא החריג – אני מורה על שחרורה של העוררת בתנאים מגבילים כלהלן:

העוררת תתייצב בכל עת לפעולות חקירה לפי דרישת המשטרה.

העוררת תמנע מכל קשר עם בני משפחתו של בן זוגה, עד יום חמישי (2.1.14).

העוררת תחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור הנ"ל וכן תפקיד ערבון במזומן בסך 1,000 ₪, כאשר ניתנת לה ארכה להפקדתו עד 24 שעות ממועד שחרורה.

עותק החלטה יועבר לבית המעצר שקמה, והם ידאגו לשחרורה ללא דיחוי.

ניתנה והודעה היום כ"ו טבת תשע"ד, 29/12/2013 במעמד הנוכחים.

שלמה פרידלנדר, שופט

קלדנית: אורה איסייב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: