גור נ' י.ד רגב רהיטים בע"מ

פסק דין

ביום 2.2.10 הזמין התובע אצל הנתבעת ריהוט סלוני בהתאם להזמנה מספר 9459 אשר צורפה לכתב התביעה.

בהזמנה פורטו הפריטים המוזמנים וצויין המחיר – 12,000 ₪.

במעמד עריכת ההזמנה שילם התובע לנתבעת על חשבון העסקה סך של 2,000 ₪.

לטענת התובע, טרם ההתקשרות, נאמר לו ע"י מי מטעם הנתבעת כי הריהוט אותו הוא רוכש הינו ריהוט המיובא מאיטליה, אך לאחר ששילם את הסך של 2,000 ₪, ביקש שארץ היצור תרשם בהזמנה ו/או אז הובהר לו כי מדובר בריהוט שיוצר בסין.

התובע טוען כי מיד ביקש את כספו בחזרה והודיע על ביטול העסקה, אך סופו של דבר שהנתבעת סירבה לבטל את העסקה ובנסיבות אלה לאחר פניות מרובות והשתלשלות כפי שתוארה על ידו בכתב התביעה וכן בעדותו בפני, הסכים לעמוד בעסקה, אך גם אז לא עמדה הנתבעת בהתחייבותה ולא סיפקה במועד המובטח וזאת כאשר המדובר היה בפתחו של חג הפסח.

בתביעה שלפני עותר התובע את החזר הסך של 2,000 ₪ ששילם בצירוף סכום נוסף כפיצוי ובסה"כ מעמיד התובע את תביעתו על הסך 6,000 ₪.

הנתבעת מכחישה את הטענה לפיה נאמר לתובע כי מדובר בריהוט שיוצר באיטליה.

לגרסת הנתבעת התובע ביצע הזמנה של ריהוט שראה בחנות, כאשר לכך צורפה הזמנה מיוחדת לגבי סוגי הריפוד וכן סוגי הרגליים של הריהוט ונושא ארץ היצור כלל לא עלה.

המחיר נקבע לפי ההזמנה ולא לפי ארץ יצור.

עוד טוענת הנתבעת כי אכן התובע ביקש לבטל את העסקה לאחר ביצוע ההזמנה והנתבעת היתה נכונה לבטל מיידית את העסקה אך סופו של דבר שהתובע חזר בו מבקשתו והודיע כי הוא עומד בעסקה.

רק מאוחר יותר, ולאחר מס' שבועות החלה השתלשלות המתוארת ע"י נציג הנתבעת ואשר במהלכה התנהלו דין ודברים באשר לאופן עריכת השיקים וכיוצ' מחלוקות שעלו בין הצדדים, אך בכל מקרה נכונה היתה הנתבעת לספק את הסחורה ולא זאת אף זאת נציג הנתבעת היה אף מוכן לבוא לקראת התובע ואיפשר לו ליתן את יתרת התשלום בשיקים שימסרו למוביל הריהוט ותוך כדי אספקת הריהוט לביתו של התובע.

טוען נציג הנתבעת כי ככל שהנתבעת נכונה היתה לבטל את העסקה מיידית ולהחזיר את השיק על סך 2,000 ₪ במועד ההתקשרות, הרי לעת הזו כמובן שאין הנתבעת מוכנה להחזיר את המקדמה וזאת משום שלעת הזו לא ניתן כבר לבטל את העסקה וזאת משום שהסחורה כבר הוזמנה, יוצרה, יובאה והיא עומדת כאבן שאין לה הופכין בחנות הנתבעת וזאת משום שמדובר בהזמנה מיוחדת עם שינויים שבוצעו לבקשת התובע.

הנה כי כן בפני שתי גרסאות סותרות, כאשר כל אחד מהצדדים מוסר גרסה שונה הן לגבי השאלה אם הנתבעת הציגה בפני התובע מצג מטעה לפיה היא מוכרת לו סחורה שיוצרה באיטליה והן לגבי שאלת מועד הודעת הביטול, כאשר הנתבעת טוענת שבמועד ההזמנה לאחר שהתובע הודיע לכתחילה שהוא מבקש לבטל, חזר בו והודיע כי הוא מותיר את ההזמנה על כנה.

בהתאם לכלל לפיו המוציא על חברו עליו הראיה, מוטל על התובע הנטל להוכיח את הנטען בתביעתו.

משבפני גרסה מול גרסה, הרי התובע צריך לשכנעני בדבר עדיפות גרסתו.

לא זו בלבד שלא מצאתי על מה יש לי להסתמך על מנת להעדיף גרסת התובע, אלא להיפך, התובע עצמו צירף לתביעתו את ההזמנה.

עיון בהזמנה מעלה כי המדובר היה בהזמנת ריהוט ללא התייחסות לארץ יצור אלא להיפך, התובע ידע שהוא מזמין ריהוט כפי שראה בתצוגה והתשלום נקבע בהתאם למה שהוזמן.

לענין זה ראה בתיאור "סוג המוצר המוזמן ופרטים" צוין מפורשות "כמו בתצוגה".

הנה כי כן, כפי שציין נציג הנתבעת העסקה היתה לרכישת ריהוט שראה התובע בתצוגה במקום (בתוספת שיפורים לענין ריפוד ורגלי ניקל), זוהי הסחורה שהוזמנה וזוהי הסחורה שבדעת הנתבעת היה לספק לתובע.