גור גוטרמן נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול אסור מינהלי על שימוש ברכב אשר הוגשה בהתאם לסעיף 57 ב לפקודת התעבורה.

ביום 14.7.12 נתפסה הגב' שני חלואני נוהגת ברכבו של המבקש (להלן: "הנהגת") והוגש כנגדה כתב אישום לפיו היא נהגה בהיותה שיכורה כאשר בדוגמה של ליטר אויר שנשפה נמצא ריכוז אלכוהול של 865 מק"ג.

ביום 16.7.12 נערך לנהגת שימוע בפני רפ"ק צבי טג אשר החליט על איסור מנהלי של השימוש ברכב לתקופה של 30 יום.

לטענת המבקש במועד ביצוע העבירה שהה בטיול במרוקו יחד עם אמה של הנהגת המשמשת לו כטבחית (להלן: "הטבחית"). לטענתו, השאיר את מפתחות הרכב בבית הטבחית והנהגת מצאה אותם והחליטה על דעתה לנהוג ברכב, כך שלא היה בשליטתו למנוע מהנהגת מלנהוג.

ב"כ המבקש טוען כי המבקש בן כ- 75 שנים, עם קוצב לב, השתחרר לפני מספר ימים מאשפוז של שבוע בבית החולים, זקוק לרכב כדי שהטבחית תקנה לו מצרכי מזון ותכין לו את מאכליו.

על כן מבקש ב"כ המבקש מבית המשפט להורות על ביטול החלטת קצין המשטרה ולהתחשב במצבו של המבקש.

על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

"(ב)

1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו והסכמתו".

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את העבירה."

על פי סעיף 57 ב (ג):

"בית משפט רשאי לבטל את הודעת איסור השימוש, או לקבוע תקופה קצרה יותר לאיסור השימוש, בתנאים או ללא תנאים, אם התקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב) המצדיקות זאת ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".

לאחר עיון בתיק החקירה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס האישום כנגד הנהגת.

ב"כ המבקש אף לא חלק על כך.

הנהגת נתפסה כאשר לכאורה בגופה כמות אלכוהול גבוהה של 865 מק"ג, כמעט פי 3 מהכמות המותרת. עיון בתיק החקירה מעלה כי הנהגת מחזיקה ברישיון נהיגה משנת 2005, צברה לחובתה 8 הרשעות קודמות כאשר האחרונה משנת 2008 הינה בגין נהיגה תחת השפעת סמים/משקאות אלכוהוליים, נהיגה בקלות ראש וחוסר רישיון רכב.

יצוין כי בשימוע שנערך לנהגת בפני קצין המשטרה התברר כי הנהגת כלל לא ידעה כי אימה אינה בעלת הרכב!

המבקש, כאשר לא יידע את הנהגת כי הוא הבעלים של הרכב וכאשר השאיר את מפתחות הרכב בביתה של הנהגת ואימה הטבחית לא עשה מאומה כדי לוודא שהנהגת לא תנהג ברכבו וברור שההתרחשות איננה עומדת בקריטריונים לביטול הודעת איסור השימוש על פי סעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה.

שקלתי היטב את טיעוני המבקש בעיקר את הנימוקים ההומניים בטיעוניו לעניין מצבו הרפואי.

לעניין זה אציין כי בדברי ההסבר להצעת החוק עולה, כי המחוקק היה מודע לפגיעה הכלכלית ולפגיעה באורח החיים של בעל הרכב, פגיעות הנלוות לסנקציה של איסור השימוש ולמרות זאת הוטלה מגבלה זו כדי להלחם במתרחש בכבישים וכדי לוודא שבעל הרכב יעשה ככל שביכולתו כדי למנוע עבירות בעת השימוש ברכבו.