גונן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט סניף ראשי 642

פסק דין

לפנינו ערעור לפי סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן-החוק), בו עותרת המערערת לבטל את הבאתם של 21 שיקים, במצטבר, אשר הובאו במניין השיקים שסורבו על ידי המשיב וכן לבטל את ההחלטה על הגבלת חשבון המערערת שניתנה בשל שיקים אלה.

הרקע וטענות המערערת

המערערת היא בעלת עסק פרטי ומנהלת חשבון בנק מס' 1803060 (להלן- החשבון) אצל המשיב (להלן- הבנק ).

מסגרת האשראי בחשבונה של המערערת הינה סך של 10,000 ₪.

לטענת המערערת, חרף פניותיה הרבות לבנק בבקשה להגדיל את מסגרת האשראי בחשבונה על מנת שתתאים לפעילות השוטפת בעסקה, לא הוגדלה המסגרת והיא נענתה מספר פעמים על ידי הבנק כי "יהיה בסדר, אם תהיה חריגה בחשבון אנו נסייע לך".

עוד טוענת המערערת, כי בכל חודש הופקדו בחשבון בין 60,000 ₪ ל- 100,000 ₪.

כאמור בערעור, מיום 8.2.10 ועד ליום 31.5.10 סורבו על-ידי הבנק 12 שיקים שלא כדין, בסך כולל של 13,351 ₪, על אף שביום פירעון השיקים הופקד כסף בחשבונה של המערערת.

המערערת טוענת כי ביום 6.6.10 קיבלה הודעה מבנק ישראל לפיה החל מיום 24.6.10 חשבונה יוגדר כ"חשבון מוגבל חמור" למשך שנתיים, ורק לאחר הודעה זו קיבלה את ההודעה מהבנק על סירוב 12 השיקים והגבלת החשבון.

לטענת המערערת, על הבנק היה לשלוח לה התראה על הגבלת החשבון לאחר שחוללו 5 שיקים ולפני ההודעה מבנק ישראל, ומשלא עשה כן - מטעם זה בלבד יש לקבל את הערעור.

עוד טוענת המערערת, כי ביום 31.5.10 סורבו על ידי הבנק 8 שיקים נוספים בסך כולל של 15,429 ₪, על אף שהציגה בפני הבנק מסמך המורה על העברה לחשבונה סכום של 7,000 ₪ וביקשה בעקבותיו לכבד 7 מתוך 8 השיקים שסורבו ולהחזיר רק שיק אחד בסך של 8,461 ₪, אולם הבנק דחה את בקשתה בטענה ש"אם החשבון לא יוגבל היום הוא יוגבל מחר".

המערערת טוענת כי התנהלות הבנק כלפיה, בשני הסירובים, היתה שלא כדין ובניגוד להסכמים או הבנות שהיו בין הצדדים, והדבר הסב לה נזק רב, עסקי וכספי.

יצוין, כי עם הגשת הערעור הגישה המערערת בקשה לעיכוב התחלת ההגבלה על חשבונה עד להחלטה בתיק העיקרי, ובקשתה התקבלה בהחלטה מיום 17.6.10.

עם זאת, בין לבין קיבלה המערערת התראה נוספת מהבנק על הגבלת חשבונה החל מיום 15.10.10, בשל שיקים נוספים.

טענות המשיב

כטענה מקדמית טוען הבנק, כי יש לדחות את הערעור על הסף מחמת היעדר פניה מוקדמת של המערערת לבנק בבקשה לגרוע את השיקים נשוא הערעור ממניין השיקים שסורבו, כמתחייב לפי הוראות תקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב- 1981.

לגופו של עניין טוען הבנק, כי אין עילה לביטול הבאתם במניין של 12 השיקים הראשונים הואיל והסירוב של כל אחד מהם היה בעקבות חריגה ממסגרת האשראי הקיימת בחשבון, בסך של 10,000 ₪.

לטענת הבנק, שני השיקים הראשונים (מתוך 12 השיקים) הביאו ליתרת חוב בחשבון בסך של 15,365 ₪. לדבריו, על המערערת היה לכסות את החריגה באותו היום של מועד פירעון השיקים, ולא ביום שלמחרת, והואיל ולא הופקד כסף בחשבון באותו היום- סירוב השיקים נעשה כדין.

עוד טוען הבנק, כי התראה בשל סירובם של חמישה שיקים נשלחה לכתובתה של המערערת ביום 8.2.10 (צורף העתק מההתראה), וחזקה עליה שקיבלה אותה.

אשר ל-5 השיקים הנוספים, טוען הבנק כי גם במקרה זה איחרה המערערת ביום אחד בהפקדת הסך של 7,000 ₪ ומשכך, סירובם היה כדין.