גונופולסקי נ' גורגי ואח'

פסק דין

מבוא

1.תביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

2.בתאונת דרכים שארעה ביום 29.3.02, נפגע התובע על ידי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע מס' 1, פיליפ ג'ורג'י (להלן: "הנהג").

השימוש ברכב בוטח על פי פוליסה שהוצאה על ידי הנתבעות מס' 2 ו- 3 (להלן: "הנתבעות").

הנתבעת מס' 4, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"), צורפה כנתבעת, נוכח טענת הנתבעות להעדר כיסוי ביטוחי מחמת שהנהג לא היה בעל רישיון נהיגה תקף במועד ארוע התאונה.

קרנית הגישה הודעה לצד ג' כנגד צד ג' מס' 1 כמחזיק ברכב וצד ג' מס' 2 כבעלים הרשום של הרכב ו/או המחזיק בו ו/או מי שהתיר השימוש בו. צדדי ג' לא התגוננו. צד ג' מס' 1 אף לא התייצב לישיבת 11.1.11, למרות שזומן כדין.

3.בכל הנוגע לתביעת התובע, הגיעו הצדדים לידי הסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין חלקי, על פיו שולמו לתובע פיצויים, בסך כולל של 68,000 ₪. סכום פסק הדין שולם על ידי הנתבעות וקרנית, בחלקים שווים, כמימון ביניים עד להכרעה בשאלת החבות (ראה פסק דין חלקי מיום 9.5.06).

שאלת החבות

4.המחלוקת מתמקדת בשאלה האם היה לנהג רישיון נהיגה תקף, בעת ארוע התאונה.

5.הנתבעות זימנו לעדות את מפקח שי אשכנזי, קצין ביחידת הבוחנים במשטרת ישראל, אשר טיפל בחקירת התאונה ובין היתר, גבה הודעה מהנהג.

מהודעת הנהג, נ/1, עולה כי הנהג זוהה על פי דרכון מס' 00113272 וכי החזיק ברישיון נהיגה רומני. צילום של רישיון הנהיגה, הוגש וסומן נ/2.

על פי תעודת עובד ציבור מאגף הרישוי במשרד התחבורה, נ/4, הנהג לא החזיק ברישיון נהיגה ישראלי.

6.אין חולק כי במועד התאונה, הנהג החזיק ברישיון נהיגה רומני בלבד. השאלה אם רישיון הנהיגה הרומני, היה בר תוקף לנהיגה בישראל, נבחנת לאור הוראת תקנה 567, לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), אשר במועד הרלבנטי, קבעה כדלקמן:

"(א)מי שמקום מגוריו הקבוע בחוץ לארץ ובידו אחד הרשיונות כאמור בתקנת משנה (ב), פטור מחובת רשיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה, ובלבד שמלאו לו 16 שנים אם הוא נוהג רכב כאמור בתקנות 176 ו-177(1) עד (3), ושבע עשרה שנים וחצי - אם הוא נוהג רכב כאמור בתקנות 177(4) ו-178, ולפי תנאי הגיל כאמור בחלק ג' לתקנות אלא אם הוא נוהג רכב מסוג אחר לענין תקנה זו, מי "שמקום מגוריו הקבוע בחוץ לארץ" - מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני.

(ב)ואלה הרשיונות -

(1)רשיון נהיגה בין-לאומי בר-תוקף שניתן מחוץ לישראל למי שאינו תושב ישראל;

(2)רשיון נהיגה לאומי שניתן למי שאינו תושב ישראל ובלבד שלא ינהג ברשיון זה בתום שנה מיום כניסתו לישראל".

7.מתוך הנחת מוצא כי הנהג אינו תושב ישראל (כנטען על ידי ב"כ הנתבעות, שהה בארץ כעובד זר מרומניה, עמ' 10 לפרוטוקול), הרי שההוראה הרלבנטית לענייננו הינה הוראת תקנה 567 (ב) (2) המתירה למי שאינו תושב ישראל, לנהוג עם רישיון נהיגה זר ובלבד שלא ינהג ברישיון זה בתום שנה מיום כניסתו לישראל.

8.בשלב זה של הדיון, יש להידרש לשאלת נטל הראיה - דהיינו על מי מוטל נטל הראיה להוכחת הטענה בדבר העדר רישיון נהיגה?