גולן דודי נ' אחים מלמד תובלה בינלאומית

פסק דין

תיק זה תחילתו בבקשה לביצוע שטרות שהגיש התובע נגד הנתבעת בשלכת ההוצל"פ. מדובר בשיק על סך 18,0000 ₪ שנמשך על ידי הנתבעת ללא ציון שם הנפרע. שם הנפרע מולא, על ידי מאן דהו, כמאן אוטו בע"מ שהסבה את השיק והשיק הגיע לידי התובע. התובע טוען כי הוא עוסק בהחלפת כספים וכי הוא נתן תמורת השיק סכום ביורו או בדולרים.

הנתבעת טוענת כי השיק ניתן על ידה כשיק לניכיון לחיים שאשא מנהל חברת ח.צ. שאשא בע"מ. מדובר בשיק שניתן עם עוד סדרה של שיקים. שאשא היה אמור לתת לנתבעת באופן מיידי ובאותו יום כסף במזומן. שאשא לא נתן את הכסף ונדרש להחזיר את השיקים אך דחה את הנתבעת בלך ושוב, ולבסוף הנתבעת ביטלה את השיקים. ביום 17.10.08 נערכה פגיעה בין מר אפרים שמואלי מנהל הנתבעת ומר שאשא בנוכחות אנשים נוספים ובה התחייב שאשא להחזיר את השיקים אך לא עשה כן, בניגוד למוסכם. הנתבעת לא קיבלה כל תמורה עבור השיקים והם סוחרו לצד ג' – לאחר שנפל פגם בזכות הקניין של שאשא. השיקים הועברו גם לצדדי ג' אחרים, חברת אוטומוטין וניתן, לבקשת הנתבעת, צו מניעה האוסר עליה לפעול נגד הנתבעת. הנתבעת טוענת כי התובע פעל בחוסר תום לב בניסיונו לגבות את השיק מהנתבעת כאשר הוא לא טרח לברר, כאשר קיבל את השיק, אם השיק תקין. דבר זה מלמד על חוסר תום לב.

הצדדים נחקרו בפני (התובע ומנהל הנתבעת מר שמואלי) וכל צד חזר על טענותיו. התובע טען כי קבל את השיק ונתן תמורה עבורו. כאשר הוא קיבל את השיק השיק היה מלא כולל שם הנפרעת שחתמה היסב מאחור. והנתבעת באמצעות מר שמואלי חזרה על הטענות שבהתנגדות ובתצהיר תוך הדגשה שהשיק הועבר לאחר שנפגמה זכות הקניין ותוך הדגשה שביהמ"ש בתל אביב נתן צו מניעה לחברה אחרת בקשר לשיקים שניתנו לשאשא.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את ההתנגדות. כידוע, טענה של כשלון תמורה מלא מהווה טענה טובה כנגד הנפגע בשטר או כנגד כל צד שקיבל את השטר לאחר מכן ובלבד שהוא אינו אוחז כשורה בשטר. אם השטר יגיע, אף לאחר כשלון תמורה, לצד ג' שהוא אוחז כשורה אזי אותו צד ג' זכאי לגבות את השטר ממי שמשך אותו. פקודת השטרות קובעת גם חזקה של אחיזה כשורה ומתן תמורה כאשר על המושך הטוען שהאוחז אינו אוחז כשורה להסביר מדוע האוחז אינו אוחז כשורה וכן להראות שלא ניתנה תמורה עבור השיק עלי ידי האוחז.

בנדון דנן מדובר בשיק שעל פניו נראה תקין ללא כל פגם. מדובר באוחז שנתן לדבריו תמורה עבור השיק. טענת הנתבעת היא כי התובע אינו אוחז בשיק בתום לב משום שלא בירר, לפני שנתן תמורה עבור השיק, אצל המושך האם השיק תקין. אין באי בירור שכזה כדי להביא למסקנה שהתובע אינו תם לב. אין כל דרישה בדין או בפסיקה שמי שמקבל שיק שעל פניו נראה סחיר ותקין, יברר לפני קבלתו האם השיק תקין. כל מהותו של השיק הוא היותו מסמך סחיר ללא צורך בבירור לגביו לפני שמקבלים אותו.

התוצאה היא שהתובע הינו אוחז כשורה בשיק וככזה הוא רשאי וזכאי לגבות את השיק מהמושך אף אם נפל פגם בזכותו של הנפרע או של מי שקיבל את השיק מהמושך.

אני דוחה איפוא את ההתנגדות ומחייב את הנתבעת לשם את סכום השיק. לא תשלם הנתבעת סכום השיק תוך 15 ימים מקבלת פסק הדין יהיה התובע רשאי להמשיך בהליכי הוצל"פ בתיק הוצל"פ 03-33567-09-0. אני מחייב את הנתבעת בהוצאות התובע וכן בשכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ שיצורפו לחוב בתיק ההוצל"פ ואף סכום זה אם לא ישולם תוך 15 יום ניתן יהיה לגבותו במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ח אלול תש"ע, 07 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: