גולמן נ' א.ס כח אדם אדיר בע"מ ואח'

החלטה

1.עסקינן בתביעה (ע"פ הכתב המתוקן) לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, ע"פ הנטען בשתי תאונות ובמסגרת עבודתו: הראשונה מיום 4.11.04 והשניה מיום 12.4.07. אלו ארעו עת הועסק התובע ע"י הנתבעת 1, אשר הינה חברת כח אדם .

באותה נשימה טוען התובע כי עובר לתאונה הראשונה הועסק אצל הנתבעת 2 ועובר לשניה הועסק אצל חב' הגבעה עבודות מתכת בע"מ.

2.ביום 9.5.13 נדחתה התביעה כנגד הנתבעים 2 ו -3 על הסף וזאת מחמת טענת התיישנות (נתבעים אלו צורפו בשלב מאוחר בלבד בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 23.2.13).

3.התובע ביקש עם זאת לאפשר לו לעת הזו להמשיך תביעתו כנגד הנתבעת 1 ולאפשר צרופה של הנתבעת 3 בכובעה כמבטחת הנתבעת 1 בשעתו (להלן: "חב' הפניקס", במובחן ממעורבותה לכתחילה שנעשה בפועל במעמדה כמבטחת הנתבעת 2).

כתב התביעה המתוקן, יש לציין, לא הבחין כראוי בין הנתבעים השונים בהמשכו ובכל הנוגע לעילות וכך גם עמום היה סעיף 2(ג) אשר התייחס למעמדה של הנתבעת 3.

נוכח עמימות זו וחשש ממשי שנמצא מפני "מסע דיג" בכל הנוגע לרלבנטיות צרופה של חב' הפניקס בשנית ומשנמצא כי אינו מאתר כלל את הנתבעת 1 (שלא הגישה לפיכך כתב הגנה), נדרש הוא ליתן תוך 14 ימים הסבר מפורט הנתמך בתצהיר וכן אסמכתא לעבודתו אצל הנתבעת 1 בתקופה הרלבנטית ותוך שנקבע מפורשות כי ככל שלא יעשה כן, תמחק התביעה כנגד הנתבעת 1.

4.ביום 2.6.13 הודיע התובע כי פנה לחוקר פרטי על מנת לאתר את בעלי הנתבעת 1 ולברר זהותה של המבטחת הרלבנטית וכי חקירה מאומצת העלתה כי הנתבעת 1 מבוטחת היתה אצל חב' הפניקס. דו"ח החקירה שנרשם בכתב יד וצורף מציין עוד כי הנתבעת 1 אינה קיימת ובית המשפט נתבקש להורות לחב' הפניקס להודיע באם אכן שימשה כמבטחת.

5.חב' הפניקס נדרשה ליתן תגובתה וכן עשתה ביום 16.6.13.

בתגובתה זו הביעה היא התנגדותה הנחרצת משלטענתה לא קיים התובע דבר מהוראות ההחלטה מיום 9.5.13 וכל שהגיש הינו מסמך בכתב ידו של מאן דהוא שכונה משום מה "דו"ח חקירה" וללא כל תצהיר כמו גם סימוכין לעבודתו אצל הנתבעת 1.

חב' הפניקס מוסיפה כי ממילא הנתבעת 1 היתה חב' כח אדם ולא משום המעביד האפקטיבי, כך שאין להבין העילה כנגדה וכל תיקון בעילה בשלב זה אינו אפשרי מחמת התיישנות. משכך ביקשה חב' הפניקס דחיית התביעה ולחילופין, מחיקתה.

6.זכות תשובה ניתנה לתובע והמועד להינתנה חלף זה מכבר ומשכך וכהוראת ההחלטה מיום 19.6.13 הועלה התיק למתן החלטה.

7.סבורתני כי באה העת לסיומו של הליך זה.

כתב התביעה נפתח בחודש 1/11 ומאז עמד לרשות התובע זמן ממושך שדי בו בהחלט לשם עריכת ברורים ובחינת קיומה וטיבה של עילת תביעה וזהותם של הנתבעים הרלבנטיים.

בית המשפט אף איפשר לתובע למחוק נתבעת שצורפה לכתחילה (הגבעה עבודות מתכת בע"מ ע"י חב' שמגד) ולצרף בהמשך ולבקשתו את הנתבעים 2 ו- 3 בעוד ולטענת התובע עצמו בשעתו הועסק בזמן התאונה הראשונה אצל הנתבעת 2 (ראה בקשה מס' 3).

כתב התביעה המתוקן הגיע למעשה למבוי סתום, עת נותרה במסגרתו הנתבעת 1 בלבד, חברה שלא אותרה ולא קודם ההליך כנגדה ובעוד התובע טוען מחד כי זו היתה מעסיקתו ומאידך כי הנתבעת 2 וחב' הגבעה עבודות מתכת בע"מ הן שהיו המעסיקות (בנפרד) בזמן ארוע התאונות. כתב זה היה ונותר נושא עמימות ואי הבחנה כראוי בין הנתבעות השונות והתובע נמצא נאחז בנתבעת 1 ללא כל תועלת.

לא לחינם נתבקש הוא לפיכך לעשות סדר למעשה בטענותיו ולהמציא סימוכין לזהות מעסיקו, אלא שהתובע לא עשה כן ואף תצהיר כמתחייב לא הוגש.

יתרה מכך, עיון בתיק מלמד כי דו"ח החוקר כבר היה נתון בו והוגש לתיק עוד ביום 16.2.13 עת ביקש התובע להבהיר כי אינו מאתר את הנתבעת 1, כך שאין כל חדש במובא עתה כבסיס להמשכה של תביעה זו.

זאת ועוד, דו"ח החוקר אינו אלא מסקנות בכתב ידו של גורם לא ידוע וללא כל נתון באשר למועד החקירה ובפרט ועיקר – באשר למקור המסקנה המצוינת באופן סתמי בדבר היותה של חב' הפניקס משום המבטחת הרלבנטית של הנתבעת 1.

בכך אין ממש וכדי לשכנע בדבר קיומה של תשתית חוקית לכאורית לצרופה כיום של חב' הפניקס וזאת אומר עוד בטרם תינתן הדעת לטענת ההתיישנות הנוספת שהעלתה היא ובהקשר זה, טענה שבלתי מבוטלת הינה.