גולוביי נ' קאופמן

פסק דין

1.בפניי תביעת התובעת אשר פנתה לנתבעת לשם קבלת שירותי שידוכין. תמורת השירותים שילמה התובעת לנתבעת 3,000 ₪ בשישה שיקים בסך 500 ₪ כל אחד.

לטענתה, לא קיבלה את השירות אשר ציפתה לו ולאחר שיחה עם הנתבעת ובהסכמתה ביטלה את השיקים.

2.לטענת התובעת לאחר כתשע שנים, ממועד התקשרות עם הנתבעת, נשלח אליה מכתב התראה לתשלום החוב נשוא השיקים.

הנתבעת טענה כי חששה מהמכתב, ולפיכך שילמה את מלוא הסכום שנדרש, בסך 7,861 ₪ הסכום אשר נתבע בתביעה היום.

3.לטענת הנתבעת, סיפקה לתובעת שירותים ובין היתר, הכירה לה שלושה עד ארבעה בחורים.

בשלב כלשהו ובניגוד לטענות התובעת נעלמה התובעת ללא כל הודעה.

הנתבעת טענה כי ניסתה ליצור קשר עם התובעת ללא הצלחה, ואף לאתר אותה, על מנת לגבות את השיקים אשר בוטלו. רק בשנת 2005 הגישה את השיקים לביצוע.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי במוצגים שהגישו, החלטתי לדחות את התביעה.

5.עדות הנתבעת היתה מהימנה על בית המשפט.

הנתבעת החלה לספק שירותים לתובעת ואף במעמד הדיון אישרה זאת התובעת.

במהלך הדיון אף אישרה התובעת כי עזבה את הארץ, בין השנים 1999 ועד 2005, ואף בכך יש כדי לתמוך בגירסת הנתבעת כי לא יכולה היתה לאתר את התובעת.

6.בתמיכה לאמור יצויין כי אילו סברה התובעת כי גביית השיקים בשנת 2005 אינה כדין, הרי שיכולה היתה שלא לשלמם אך משעשתה כן אין לה אלא להלין על עצמה.

7.לאור הנ"ל התביעה נדחית.

בנסיבות הענין אינני עושה צו להוצאות.

8.רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתנה והודעה היום י"ח כסלו תשע"א, 25/11/2010 במעמד הנוכחים.

עוז ניר נאוי, שופט

הוקלד על ידי: אורית זיתוני התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: