גולובוקי נ' שירותי בריאות כללית

החלטה

בפני בקשה שהוגשה ביום 27.11.07 לדחות או למחוק את התביעה על הסף, מאחר שלא צורפה לה חוות דעת רפואית, ולחילופין לקבוע כי לא אזדקק להוכחה של עניין שברפואה מטעם התובעת.

בקשה זו נפתחה כבש"א 2477/07.

בבקשה טוענת הנתבעת, בין היתר, כדלקמן:

1.התובענה היא לנזק גוף שמקורו ברשלנות רפואית.

2.לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית וזאת בניגוד ל קבוע בתקנות.

3.עפ"י תקנות 127 ו- 137 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות"), על בעל דין המעוניין להוכיח עניין שברפואה, להגיש חוות דעת ומשבעל הדין אינו עושה כן, לא יוכל להוכיח עניין שברפואה.

4.התובעת לא הגישה בקשה מנומקת לה צורף תצהיר על מנת לפטור אותה מהגשת חוות דעת אלא טענותיה בעניין זה נטענו בדרך אגב בכתב התביעה, שם עתרה לשמור על זכותה לצרף חוות דעת, זכות שמעולם לא היתה לה.

לבקשה צירפה הנתבעת פסיקה התומכת בטענותיה.

ביום 17.12.07 הגישה התובעת תגובה ובה טענה בין היתר כדלקמן:

1.אין מוחקים או דוחים תביעה בשל אי צירוף חוו"ד רפואית.

2.לביהמ"ש הסמכות להאריך את המועד להגשת חוו"ד רפואית.

3.חלק מעילות התביעה נשענות על הכלל של "הדבר מעיד בעדו", שנבחן בסוף המשפט.

3.די בנזק שארע לתובעת כדי להראות על קיומה של רשלנות.

התובעת גם היא ציינה פסיקה התומכת בטענותיה לגבי השיקולים לסילוק תביעה על הסף.

ביום 1.1.08 הגישה הנתבעת תגובה לתגובת התובעת, בה טענה בין היתר כדלקמן:

1.אין לקבל את הטענה כי לביהמ"ש הסמכות לפטור מהגשת חוו"ד אלא רק כאשר מדובר על עצם הצורך בחוות דעת.

2.כשאין חולק לגבי הצורך בחוות דעת, לא מתקיימים אותם טעמים מיוחדים. כמו כן טעמים מיוחדים כאלה לא נתקיימו בעניינינו ובפרט כאשר התובעת ביקשה בכל מקרה ארכה של 90 יום להגשת חוו"ד.

3.לא כל נזק בהקשר הרפואי יש בו כדי להראות על רשלנות.

4.אין מקום להחלת הכלל של "הדבר מעיד בעדו" ללא הוכחת התנאים שבסע' 41 לפקודת הנזיקין.