גולדשטיין נ' משרד הפנים

העתירה שבפניי היא עתירה שלישית שמגישה העותרת, כאשר עובר לעתירה זו היא נדרשה להגיש שתי עתירות קודמות שעניינן אי מתן מענה לפניותיה. כמו כן, עוד עובר לכך - היא נדרשה להגיש את בג"ץ 3128/17, לאחר שבעבר נדחתה בקשה שהגישה לקבלת מעמד עולה מכוח גיור. לאחר שבמסגרת אותו בג"ץ הסכימו המשיבים לשוב ולבחון את בקשתה, הייתה אותה בחינה כאמור בהתמהמהות אשר אילצה את העותרת להגיש את אותן עתירות קודמות (עת"מ 59906-01-23 ועת"מ 19300-12-23).

בעתירה הנוכחית -תוקפת העותרת את ההחלטה שניתנה לבסוף בעניינה, וזאת לגופם של הדברים. מדובר בהחלטה מיום 17.12.2023, שניתנה על ידי גב' רונית עליאן, מנהלת אגף אשרות וזרים, בערר שהגישה העותרת על דחיית בקשתה לקבלת מעמד עולה מכוח גיורה שנערך בישראל.

הערר בפני גב' עליאן הוגש על החלטתה של גב' ציפי ציון, ראש דסק חוץ וגיור, מיום 19.4.2023.

רקע:

1. העותרת היא אזרחית צרפת, ילידת אוגוסט 1982. העותרת נולדה להורים שאינם יהודים ולדבריה התחילה להתעניין ביהדות עוד בשנות הנעורים. בשנת 2007 החלה אף ללמוד עברית וכן שיעורים בתלמוד ופרשת שבוע. במהלך השנים, החל משנת 2009 ועד לשנת 2013, היא נכנסה לישראל מספר פעמים עם אשרת ביקור ב/1 ובמרץ 2013 פנתה לראשונה עם בקשה להסדיר את מעמדה בעקבות חיים משותפים עם אזרח ישראל בשם ישי מלכה. העותרת קיבלה ביום 25.4.2013 רישיון מסוג ב/1 וזאת מכוח אותה זוגיות. את אותו רישיון היא הוסיפה וקיבלה עד לשנת 2016. בתחילת שנת 2016 פנתה העותרת למשיבים ואמרה כי הקשר הזוגי אינו עולה יפה וככל הנראה בני הזוג ייפרדו. העותרת ציינה כי בן הזוג הישראלי לא מודע לכוונותיה וביקשה רישיון ב/1 כדי להמשיך לעבוד. המשיבים מציינים בתשובתם כי רישיון העותרת שבו החזיקה במסגרת הבקשה לחיים משותפים פג ביום 8.2.16. עם זאת, יום קודם לכן - ביום 7.2.16, ניתנה לה אשרת כניסה מסוג ב/1 למשך שנה, כלומר עד ליום 7.2.17. לדברי המשיבים אותה אשרה ניתנה ככל הנראה עקב תקלה - כאשר מדובר באשרה המיועדת למי שמחזיק ברישיון ישיבה תקף בישראל. העותרת מצידה טוענת כי הרישיון הוארך מאחר ובני הזוג השלימו והגיעו יחדיו אל המשיבים. בנסיבות המתוארות ניתן רק רישיון ב/1 ולא בוצע שדרוג לרישיון מסוג א/5. מכל מקום - אין חולק כי העותרת החזיקה באותה עת ברישיון אשר אפשר לה להמשיך ולהתגורר בישראל ותוקפו נקבע כאמור עד ליום 7.2.17.

    

2. לטענת העותרת, בהמשך הידרדרו לצערה היחסים והדבר אף גרם לבן זוגה להתנהג באלימות כלפיה, באופן שהיא נדרשה להוציא צו הרחקה. בעוד המשיבים טוענים על בסיס דברי בן הזוג - מר מלכה, כי היחסים בין בני הזוג לא היו אמיתיים ובנה"ז שיקרו לאורך השנים כאשר התייצבו יחדיו, טענת העותרת היא כי רק לאור הידרדרות היחסים - בחר בן הזוג להתנכל לה ואז מסר הודעות שקריות למשיבים. העותרת מסכימה עם זאת, כי בשל הליך גיור שהיא עברה במקביל, היא נדרשה שלא לגור עם מר מלכה תחת קורת גג אחת, ולכן מאוקטובר 2015 הם לא התגוררו באותו בית. עם זאת, לפי דבריה - שמרו באותה עת על זוגיות באופן מהותי והייתה בכוונתם להוסיף ולחיות יחדיו, לאחר שהעותרת תסיים את הליך הגיור.

    

3. העותרת טוענת, כי כבר בשנת 2014 היא נרשמה ללימודי יהדות באולפן לגיור "עמי" בתל אביב, אשר במסגרתו למדה כשנתיים. במקביל, היא הצטרפה לקהילה בבית הכנסת "ראש יהודי", וכן לקהילה "שלום לעם", המארגנת סעודות מדי שבת, חגים ושיעורים שוטפים במהלך השבוע. לאחר כשנה וחצי כאמור והתרשמות מרצונה הכן לגיור, הודיעו לה ראשי אולפן "עמי" כי אל לה לקיים יחסי אישות עם בן זוגה ומוטב גם שהם יחיו במגורים נפרדים. מאחר והצלחת הגיור הייתה חשובה לשניים, הם החלו לפי הנטען לחיות בנפרד החל מסוף 2015, כאשר במקביל הם שומרים על הקשר הזוגי ככל הניתן. בתקופה זו ידע הקשר עליות ומורדות. לבסוף, נקבע לעותרת ריאיון עם כב' הרב דוד בן ניסן, ראש אולפנה לגיור "עמי". משהוחלט שהיא ראויה לגיור הופנתה העותרת לבית הדין האורתודוכסי האזורי בגוש עציון, בחסות כב' הרב ישראל רוזן (זצ"ל). מדובר במי שבעבר היה אחד מרבני בית הדין המיוחד לגיור של מערך הגיור הממלכתי. העותרת מבהירה, כי באותם מועדים היא עדיין החזיקה ברישיון מסוג ב/1, ולכן ישיבתה בארץ הייתה חוקית. העותרת זומנה לריאיון אצל כב' הרב רוזן זצ"ל והציגה בפניו מכתב אישי ו-12 מכתבי המלצה מרבנים מהקהילה אליה השתייכה, מהמשפחה המלווה ומחבריה. הרב רוזן קבע מועד לדיון בפני בית הדין ביום ז' תמוז תשע"ו. לאחר שאלות של שלושה רבנים והתרשמות מידיעותיה וכנות רצונה להתגייר, ולאחר שגם טבלה, ניתנה לה תעודת גיור ביום כ"ג תמוז באותה שנה. כלומר ביום 29.7.2016.

    

4. בהתאם לדיווח העותרת על כך שנפרדה מבן זוגה הישראלי זומנו בני הזוג לראיון ביום 4.8.16 להפסקת ההליך המדורג אך הם לא התייצבו אליו. בן זוגה של העותרת פנה ביום 25.8.16 במכתב למשיבים ובו טען כי נפרד ממנה בפברואר 2016. בהתאם למכתבו בשנתיים וחצי האחרונות הם כלל לא גרו יחדיו וזאת חרף הצהרותיהם בפני המשיבים בדבר מגורים משותפים. ביום 25.10.16 נמסר לעותרת זימון לראיון להפסקת ההליך המדורג - מאחר ולא הגיעה לראיון הקודם. באותו מעמד הציגה העותרת תעודת גיור מבית הדין האזורי בגוש עציון וכן מסמכים נוספים כגון תצהיר של הרב רוזן ומכתבי המלצות. העותרת ביקשה רישיון שהייה ועבודה בישראל וזאת מכוח תעודת הגיור.