גולדהגן נ' עירית תל אביב יפו אגף חניה

פסק דין

התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקים שהנתבעת גרמה לו, עקב עיקולים והליכי גביה, שבהם פעלה הנתבעת, בגביית חוב בגין דוחות חניה.

התובע טוען, שלא ידע על קיומם של הדוחות.

הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית, וטענה כי הסמכות מסורה לבית המשפט לעניינים מקומיים, בהתאם לפסק דין בע.א. 8080/99, וקס נ' עיריית ת''א.

התובע טען בדיון, כי אין לו להציג אסמכתאות בעניין העיקולים שבוצעו, והנתבעת חזרה על טענתה לדחייה על הסף, וכן טענה שההליכים לא נעשו במקביל, אלא בהפרשי זמן, והציגה את דו''ח הפעולות לתיק – מוצג א'.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי טענת התובע לעניין אי קבלת הדוחות, וכן כל טענה שיש לו לגבי גובה הקנס, והפחתת קנס הפיגורים, מן הדין היה שיפנה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט לעניינים מקומיים.

לפיכך, התביעה נדחית בזאת על הסף, ככל שהוגשה, לבית המשפט לתביעות קטנות.

למעלה מן הצורך יאמר, כי גם לגבי פעולות הגביה שנקטה הנתבעת, התובע לא הוכיח את תביעתו בעניין נזקים שנגרמו לו. התובע לא הציג כל אסמכתא לעניין עיקול הרכב או עיקול חשבון הבנק, ועל כן לא הוכיח את טענתו, כי ההליכים בוצעו במקביל.

מנגד, הנתבעת הציגה את מוצג א', שהוא דו''ח הפעולות, ממנו עולה כי ננקטו פעולות לאורך כל השנים, משנת 1999 עד 2010. מדו''ח הפעולות עולה, שהליכי הגביה לא ננקטו במקביל, אלא במהלך השנים, והן ננקטו כדין, על פי פקודת המיסים (גביה).

אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית בזה, ככל שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות.

אין בכך כדי למנוע מהתובע להגיש בקשתו לבית המשפט לעניינים מקומיים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.

ניתן היום, א' אלול תשע"א, 31 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: